קומפוסטר במרפסת: אילו רשויות מסבסדות, וכמה זה עולה באמת

עיריית ירושלים מסבסדת 70 אחוז ממחיר קומפוסטר ביתי, ושולחת מדריך שמגיע אליכם הביתה ומציב אותו. בתל אביב הסבסוד נע סביב אותו שיעור, ובפיילוט שרץ ברמת אביב שילמו התושבים 30 שקל על יחידה שלמה. במועצה אזורית רמת הנגב קומפוסטר עולה לתושב 157 שקל. באתרי הגינון אותם דגמים בדיוק נמכרים ב-435 עד 720 שקל.

הפער הזה הוא כל הסיפור. הרשות משלמת היטל הטמנה על כל טונה שהיא מעבירה לאתר פסולת, וקומפוסטר ביתי פעיל אחד מוציא מהמערכת מאות קילוגרמים בשנה. לכן היא מוכנה לממן את רוב המחיר. מה שחסר זה תושבים שיודעים שהתוכנית בכלל קיימת.

סקר הרכב הפסולת של המשרד להגנת הסביבה, שדגם 750 פחים ירוקים ב-66 רשויות בשנים 2023-2024, מצא שכל אדם בישראל משליך לפח הירוק 730 גרם ביום, וכ-39 אחוז מזה הוא פסולת מטבח אורגנית. משפחה של ארבעה מייצרת קצת יותר מקילו ביום, כלומר מעל 400 קילו בשנה שהולכים היום להטמנה.

מי מסבסד, מי מחלק בחינם, ואיך מגישים

המודלים שונים מרשות לרשות. יש שמוכרות במחיר מוזל, יש שנותנות קומפוסטר ללא תשלום למי שמשלים סדנת הדרכה, ויש שמעמידות קומפוסטרים שכונתיים בגינות קהילתיות במקום לחלק יחידות פרטיות.

אם הרשות שלכם לא ברשימה, הבדיקה לוקחת שתי דקות. חייגו 106 ובקשו את היחידה לאיכות הסביבה, או חפשו באתר הרשות את המילה "קומפוסטר". התוכניות עובדות במחזורי הרשמה ונסגרות כשנגמרת המכסה, אז שווה להשאיר פרטים גם כשההרשמה מוצגת כסגורה. בירושלים, למשל, נרשמו 6,200 משקי בית, ומדד ההשתתפות הפעילה עמד על כ-63 אחוז מהם. זה אומר שהרשויות רגילות לנשירה ומחפשות משתתפים חדשים כל הזמן.

נקודה שרוב הדיירים מפספסים: הקומפוסטר לא חייב לעמוד אצלכם. בירושלים, מתוך המשתתפים במיזם העירוני, 35 אחוז מפעילים קומפוסטר בחצר משותפת של הבניין, 26 אחוז בחצר פרטית, 26 אחוז בגינה ציבורית ו-13 אחוז בגינה קהילתית. כלומר רוב המשתמשים הם דיירי בניינים, לא בעלי בתים. רמת גן הפעילה מסלול ייעודי לבנייני דירות שבו הוצבו קומפוסטרים משותפים בשמונה בניינים אחרי הסכמת הדיירים. אם בבניין שלכם יש פיסת גינה מוזנחת ליד החניה, שלושה שכנים והסכמה של הוועד מספיקים כדי להקים שם קומפוסטר משותף, ואז גם המכסה הכלכלית של הרשות עובדת לטובתכם: יחידה אחת גדולה יותר, מחולקת בין כמה משפחות.

איזה קומפוסטר עומד על מרפסת ואיזה צריך חצר

ההבדל המכריע הוא מגע עם הקרקע. קומפוסטר סטטי, אותו ארגז פלסטיק גדול עם מכסה, מיועד לעמוד על אדמה כדי שתולעים וחיידקים מהקרקע ייכנסו אליו מלמטה והנוזלים יתנקזו החוצה. על ריצוף מרפסת הוא הופך לבריכה. הדגמים האלה מתחילים ב-420 ליטר במחיר של 435 עד 500 שקל, 630 ליטר עולה 590 עד 720 שקל, ודגם 1,000 ליטר מגיע ל-1,312 שקל. לחצר קטנה זה הפתרון הזול והפשוט.

למרפסת מתאים קומפוסטר מסתובב, מיכל סגור על מסגרת מוגבהת עם ידית או ציר. הוא לא נוגע ברצפה, יש מתחתיו מגש שאוסף נוזלים, וסיבוב אחד בשבוע מחליף את כל עבודת הערבוב עם הקלשון. הנפחים הנפוצים הם 70, 105, 140, 160 ו-210 ליטר. דגם 160 ליטר נמכר סביב 335 שקל, ודגמים גדולים יותר מגיעים ל-780 עד 910 שקל. בטווח המחירים הכללי בשוק תמצאו קומפוסטרים מ-118 שקל ועד 2,420 שקל.

הקצה העליון של הטווח הוא קומפוסטר חשמלי. המכשיר מייבש וטוחן שאריות תוך שעות ומוציא אבקה יבשה בנפח קטן. זה לא קומפוסט מוגמר אלא חומר גלם שעדיין צריך להתייצב בקרקע או בעציץ לפני שהוא מזין משהו. הוא צורך חשמל, הוא תופס מקום על השיש, והוא פותר בעיה של ריח ומקום ולא בעיה של מיחזור.

כלל אצבע לבחירת נפח: משפחה של ארבעה מייצרת כקילו שאריות ביום, ו-160 ליטר מספיקים לה בנוחות. זוג יסתדר עם 70 עד 105 ליטר. קומפוסטר קטן מדי מתמלא בשבועיים ואז נתקעים.

החום הישראלי הוא הבעיה, לא הרטיבות

ברוב מדריכי הקומפוסט שתקראו באינטרנט הבעיה המרכזית היא עודף לחות. בישראל היא הפוכה. מרפסת בתל אביב באוגוסט מייבשת ערמת קומפוסט תוך יומיים, והתהליך פשוט נעצר. חומר יבש לא מתפרק, הוא רק יושב שם.

הפתרון הוא לבדוק לחות פעם בשבוע ולתקן. קחו חופן מהתערובת ולחצו. אם הוא מתפורר כמו אבק, הוסיפו מים. אם נוטפות טיפות, הוסיפו חומר יבש. המטרה היא מרקם של מטלית סחוטה. בקיץ העמידו את הקומפוסטר בצל ולא בשמש ישירה. מיכל פלסטיק שחור בשמש של אוגוסט מגיע לטמפרטורות שהורגות את החיידקים שאתם מנסים לגדל.

זבובי פירות הם התלונה השנייה, והם תמיד תוצאה של אותה טעות: שאריות מזון חשופות על פני השטח. הפתרון עובד ב-100 אחוז מהמקרים. כל פעם שאתם מוסיפים שאריות, כסו אותן בשכבה של חמישה סנטימטרים חומר יבש. החזיקו דלי קטן ליד הקומפוסטר עם עלים יבשים, קרטון גרוס, קרטוני ביצים קרועים או נסורת. זו בדיוק הסיבה שעיריית ירושלים מחלקת חומר כיסוי בחינם למשתתפי התוכנית שלה, וזה ההבדל בין קומפוסטר שעובד לקומפוסטר שנטוש אחרי חודשיים.

ריח חמוץ או ריח אמוניה מעיד על שלושה דברים ביחד: יותר מדי חומר רטוב, מעט מדי חומר יבש, ואפס חמצן. תערבבו היטב, תוסיפו קרטון ועלים ביחס נדיב, ותפתחו את פתחי האוורור. תוך יומיים הריח נעלם. היחס הבסיסי שכדאי לשמור הוא שני חלקים חומר חום ויבש על כל חלק אחד של חומר ירוק ורטוב, לפי נפח.

המגש מתחת לקומפוסטר אוסף נוזל כהה. דללו אותו במים ביחס של אחד לעשרה והשקו איתו את העציצים במרפסת. זה דשן נוזלי חינם, ואם משאירים אותו לעמוד במגש הוא מתחיל להסריח.

מה נכנס, מה לא, ואיפה נופלים

נכנס: קליפות ירקות ופירות, שאריות סלט, קפה טחון ופילטרים, שקיות תה בלי סיכה, קליפות ביצים כתושות, לחם יבש ומוצרי דגנים, גזם וגרוסת עלים, קרטון לא מודפס, מגבות נייר, נסורת מעץ לא מטופל, שערות וציפורניים.

לא נכנס: בשר, דגים, עצמות, מוצרי חלב, שמנים ומטוגנים, צואת חיות מחמד, צמחים חולים, עשבים עם זרעים, ואפר של גריל פחמים.

הטעויות שחוזרות אצל כולם:

• שקיות "מתכלות". הן מתפרקות בתנאי תעשייה בטמפרטורה של 55 עד 60 מעלות. בקומפוסטר מרפסת הן יישארו שלמות שנה וחצי אחר כך.
• מדבקות על פירות. פלסטיק לכל דבר, והן שורדות את כל התהליך ומופיעות בקומפוסט המוכן.
• הרבה קליפות הדרים ביחד. חומציות ומתפרקות לאט. חתוך דק וכמות מוגבלת זה בסדר, אבל ארגז קלמנטינות שלם יעצור לכם את התהליך.
• גלעיני אבוקדו ומנגו שלמים. לוקח להם שנים. שברו או השאירו בחוץ.
• ריקון של שבוע שלם בבת אחת. חמישה קילו שאריות רטובות בלי חומר יבש מלווה יוצרות שכבה אנאירובית שמסריחה מיד.
• סגירת כל פתחי האוורור. קומפוסטציה היא תהליך שדורש חמצן. בלי אוויר מקבלים ריח ביוב.

הכמות משנה לא פחות מהסוג. קומפוסטר קטן שמקבל בבת אחת חצי קילו קליפות אבטיח יהפוך לבוץ, ואותו קומפוסטר עם אותה כמות פרוסה על שלושה ימים יעבוד מצוין. אם יצאתם לחופשה של שבועיים, אל תמלאו אותו לפני הנסיעה. תערבבו, תרטיבו קלות, תסגרו והוא יחכה.

כמה זמן עד קומפוסט מוכן, ומה עושים איתו בדירה

בקומפוסטר סטטי הטווח הרגיל הוא שלושה עד שישה חודשים. בקומפוסטר מסתובב שמערבבים פעם בשבוע ושומרים על לחות, הקיץ הישראלי עובד לטובתכם והתהליך מסתיים בשמונה עד עשרה שבועות. בחורף זה מאט משמעותית.

מזהים קומפוסט מוכן בארבעה סימנים: צבע חום כהה עד שחור, מרקם מתפורר בין האצבעות, ריח של אדמת יער אחרי גשם, ואפס חלקים מזוהים. אם אתם עדיין רואים קליפת מלפפון, זה לא מוכן. נפח החומר יורד בכ-70 עד 80 אחוז לאורך התהליך, כך שמקומפוסטר 160 ליטר מלא תקבלו בערך 30 עד 50 ליטר קומפוסט מוגמר. סננו במסננת עם חורים של סנטימטר והחזירו את הגושים הגדולים למחזור הבא.

בדירה יש לזה ארבעה שימושים. ערבבו חלק אחד קומפוסט לשלושה או ארבעה חלקי אדמת עציצים לשתילה חדשה. פזרו שכבה של שני סנטימטרים על פני העציצים הקיימים פעמיים בשנה, זה מספיק להם. תנו לגינה הקהילתית השכונתית, שתמיד לוקחת. ותנו לשכנים עם החצר, שיקחו הכול ועוד יבקשו.

אין לכם מרפסת? שלוש דרכים שעובדות בלעדיה

וורמי-קומפוסט הוא קומפוסטר תולעים, והוא הפתרון הכי טוב לדירה בלי חוץ. הוא בנוי משתיים או שלוש קופסאות פלסטיק של 20 עד 40 ליטר, מונחות זו על זו עם חורי ניקוז ואוורור, ובתוכן קרטון קרוע ולח ותולעים אדומות קליפורניות. הוא חי מתחת לכיור, במחסן או במרפסת שירות, ועובד בטמפרטורה של 15 עד 25 מעלות. חצי קילו תולעים מעכל כ-250 גרם שאריות ביום ומכפיל את עצמו תוך כמה חודשים. מערכות מסחריות מוכנות עולות בין 193 ל-709 שקל, וגרסה עשויה בבית עולה פחות מ-100 שקל. הכללים מחמירים יותר מקומפוסטר רגיל: בלי בשר, בלי חלב, בלי שמן, בלי הדרים ובלי בצל ושום. תולעים לא סובלות שמש ישירה ולא עומדות בטמפרטורה של מרפסת דרומית ביולי.

בוקאשי הוא הפתרון למי שרוצה לטפל בכל השאריות, כולל בשר וחלב. זה לא קומפוסטציה אלא תסיסה אנאירובית. שמים את השאריות בדלי אטום, מפזרים מעליהן סובין בוקאשי מועשר בחיידקים, סוגרים ומנקזים נוזל מהברזייה כל כמה ימים. הדלי לא מריח כל עוד הוא סגור, והתהליך לוקח כשבועיים. מערכות ותוספי EM נמכרים בישראל במגוון חנויות גינון ואתרים ייעודיים. התפס: מה שיוצא מהדלי הוא עדיין לא קומפוסט אלא חומר מותסס וחמוץ, וצריך להטמין אותו באדמה או בקומפוסטר כדי לסיים את העבודה. בלי גישה לפיסת אדמה או לגינה קהילתית, קניתם רק דחייה של הבעיה בשבועיים.

הדרך השלישית היא לא להחזיק כלום. גינות קהילתיות בתל אביב, בירושלים, ברמת השרון ובמודיעין מפעילות קומפוסטרים פתוחים שמקבלים שאריות מתושבי השכונה. השיטה שהופכת את זה למעשי היא קופסה סגורה במקפיא. אתם זורקים לתוכה קליפות במשך שבוע, ופעם בשבוע מרוקנים בגינה. בהקפאה אין ריח, אין זבובים ואין נוזלים, והשאריות הקפואות מתפרקות מהר יותר אחרי שהן נמסות כי הקרח פורץ את דפנות התאים.