הסימון האדום: אילו מוצרים שינו הרכב כדי להימלט מהתווית

ביסלי גריל מכיל 390 מיליגרם נתרן ל-100 גרם. הסף שמעליו מוצר חייב לשאת סימון אדום עומד על 400 מיליגרם. עשרה מיליגרם מפרידים בין חטיף עם תווית אזהרה על החזית לבין חטיף בלי.

שוקו תנובה קלאסי מכיל 5 גרם סוכר ל-100 מיליליטר. הסף למשקאות הוא 5 גרם. בדיוק על הקו.

קורנפלקס של אלופים מכיל 375 מיליגרם נתרן ו-7 גרם סוכר ל-100 גרם. שני הערכים מתחת לספים, אבל לא בהרבה.

המספרים האלה מסבירים מה באמת קרה בישראל מאז ינואר 2020. הסימון האדום עבד, אבל לא בדיוק בכיוון שחשבתם. הוא לא גרם לתעשיית המזון לייצר מוצרים בריאים. הוא גרם לה לייצר מוצרים שנמצאים מתחת לסף.

מי מקבל אדום ולמה

תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (סימון תזונתי) נכנסו לתוקף בינואר 2020, אחרי שיישומן נדחה ביותר משנתיים בלחץ חברות המזון. הן מחייבות סימון אדום על חזית האריזה כשמוצר חוצה סף באחד משלושה רכיבים: נתרן, סוכר או שומן רווי. בינואר 2021 נכנס שלב שני מחמיר יותר, וזו הרמה שתקפה היום.

בשנה הראשונה הספים היו רכים יותר: 500 מיליגרם נתרן, 13.5 גרם סוכר ו-5 גרם שומן רווי במוצקים. ההחמרה של 2021 הורידה את סף הסוכר בשליש ואת סף הנתרן בחמישית, וזה בדיוק המהלך שהכריח את היצרנים לחזור למעבדה.

הרקע למספרים האלה הוא תחזית שמשרד הבריאות פרסם עם כניסת התקנות לתוקף, ולפיה סימון מזון מזיק ימנע כ-22 אלף מקרי מוות בעשור. תעשיית המזון נאבקה בתקנות לאורך כל הדרך, מהשלב שבו נקבעו הספים ועד לוחות הזמנים ליישום.

שתי נקודות שקובעות הכול. ראשית, החישוב הוא תמיד ל-100 גרם או ל-100 מיליליטר, אף פעם לא למנה. שקית של 25 גרם ושקית של 200 גרם מאותו חטיף מקבלות בדיוק את אותו סימון. שנית, מספיק לחצות סף אחד. מוצר עם 4.1 גרם שומן רווי מקבל אדום גם אם אין בו טיפת סוכר ולא גרגר מלח.

הסף למשקאות נמוך בהרבה מזה של מוצקים כי אנשים שותים כמויות גדולות בבת אחת. חצי ליטר משקה זו כמות סבירה לאדם אחד. חצי קילו גבינה פחות.

במקביל פועל סימון ירוק וולונטרי, שניתן למזון לא מעובד או מעובד מינימלית שגם עומד בספי נתרן ולא נושא סימון אדום. הוועדה המדעית שמנהלת אותו התכנסה עשר פעמים בחמש שנים ועדכנה את הקריטריונים שלוש פעמים. מתוך 88 פניות שקיבלה, 77 הגיעו מגורמי תעשייה, ורק 41 אחוז מהבקשות שנבחנו לעומק אושרו. בפברואר 2026 נוספה קטגוריה רביעית לסימון הירוק: תבשילים וסלטים, כולל סלטי קטניות, מרקים ומנות על בסיס דגנים מלאים.

מה באמת השתנה בתוך האריזות

ההשפעה החזקה של הרפורמה לא הייתה על מה שאתם מוציאים מהמדף אלא על מה שהיצרן הכניס למוצר לפני שהוא הגיע לשם.

אסם דיווחה על הפחתה של 440 טון סוכר ו-130 טון מלח בשנה. שטראוס דיווחה על הפחתה של 334 טון סוכר מאז 2018, והצהירה שכ-91 אחוז ממוצריה, למעט חטיפי המתיקה, לא נושאים סימון אדום. תנובה, לפי בדיקה של הקליניקה לתאגידים וחברה במרכז האקדמי למשפט ולעסקים, נשארה עם כ-20 אחוז ממוצריה מעל אחד הספים. ארבע החברות האלה יחד עם יוניליוור מחזיקות יותר ממחצית הפדיון בשוק המזון הישראלי, כך שכל החלטה שלהן משנה את מה שנמצא במקרר של כולם.

אבל השינוי היה מאוד לא אחיד בין קטגוריות, ואפשר לראות בדיוק היכן היצרנים נלחמו והיכן ויתרו:

• חטיפים מלוחים. כאן הייתה ההשקעה הגדולה. הורדת הנתרן אל מתחת ל-400 מיליגרם ל-100 גרם היא אתגר טכני פתיר, כי מלח הוא רכיב זול שקל לשחק בכמותו. התוצאה נראית בדיוק כמו שהיא נראית: ביסלי גריל עם 390 מיליגרם, תשעה מיליגרם מתחת לקו.
• דגני בוקר. הקטגוריה נחצתה לשניים. הדגנים הפשוטים ירדו מתחת לקו, כמו קורנפלקס של אלופים עם 7 גרם סוכר. הדגנים לילדים בכלל לא ניסו: קוקומן כדורים עומד על 19.4 גרם סוכר ל-100 גרם, ועוגי על 26.1 גרם. שניהם פי שניים עד פי שניים וחצי מעל הסף. הורדה לעשרה גרם הייתה הופכת אותם למוצר אחר לגמרי.
• משקאות חלב. סף של 5 גרם סוכר ל-100 מיליליטר הוא אכזרי לשוקו. תנובה הביאה את השוקו הקלאסי לחמישה גרם בדיוק, בעזרת שילוב של הפחתת סוכר ותוספת מיץ מרוכז מפרי המונק כממתיק.
• משקאות ממותקים. כאן פעלו שני כוחות בו זמנית. הסימון האדום, ואחריו מס שהוטל בינואר 2022 בדיוק על אותו סף של 5 גרם ל-100 מיליליטר. הצירוף דחף את היצרנים לגרסאות דיאט ולהפחתת סוכר בקווים הרגילים.
• שוקולד, ממתקים וגלידות. אף אחד לא ניסה. שוקולד חלב לא יכול להכיל פחות מ-4 גרם שומן רווי ו-10 גרם סוכר ל-100 גרם ולהישאר שוקולד. במקום זה עברו לאסטרטגיה אחרת: אריזות קטנות יותר. שטראוס תיארה במפורש פיתוח של מנות קטנות בקטגוריות המתיקה והמלוח.

ארבעה מהלכים חוקיים לחלוטין

עצירה סנטימטר לפני הקו. זה המהלך הנפוץ ביותר, והוא תועד באופן מדויק בצ'ילה, המדינה שהמציאה את המודל ב-2016. שיעור המוצרים שנחשבו עתירי סוכר ירד שם מ-80 ל-60 אחוז, ושיעור המוצרים עתירי הנתרן צנח מ-74 ל-27 אחוז. אבל כשהחוקרים בדקו איפה בדיוק התרחשו השינויים, הם מצאו שהם מרוכזים סמוך מאוד לערכי הסף ולא פרוסים על פני כל התפלגות המוצרים. במילים אחרות, המטרה הייתה התווית, לא התזונה.

צ'ילה היא המעבדה הכי חשובה להבנת מה שקורה בישראל, כי שם המודל רץ הכי הרבה זמן. אחריה אימצו אותו מקסיקו, פרו וישראל, כל אחת עם ניואנסים משלה. בכל המקומות האלה חזרה אותה תבנית: ירידה מרשימה במספר המוצרים שחוצים את הסף, בלי ירידה מקבילה באיכות התזונתית הכוללת של סל הקניות. מוצר שירד מ-11 גרם סוכר ל-9.8 גרם יצא מהסטטיסטיקה של המוצרים המסומנים. הוא לא הפך למזון אחר.

סוכר יוצא, ממתיק נכנס. הסף מודד סוכרים בלבד. ממתיק בעוצמה גבוהה מספק מתיקות בכמות זניחה ולכן לא נספר. בצ'ילה שיעור המוצרים שהכילו ממתיק כלשהו עלה מ-37.9 ל-43.6 אחוז אחרי החוק. במשקאות העלייה הייתה מ-72 ל-82.6 אחוז, במשקאות על בסיס חלב מ-50 ל-66.7 אחוז, ובקינוחים וגלידות מ-13.9 ל-22.7 אחוז. הממצא החד ביותר: מוצרים שהורידו סוכר אל מתחת לסף היו בסבירות גבוהה פי 12.1 להתחיל להשתמש בממתיק. כשהתקנות נדונו בישראל, המדען הראשי של תנובה זאב פייקובסקי הזהיר בדיוק מהתוצאה הזו וטען שצריך להרגיל את החיך לטעם פחות מתוק במקום לספק את אותה מתיקות בדרך אחרת.

החלפת סוג השומן. הסף מודד שומן רווי, לא שומן כולל ולא קלוריות. החלפת שמן דקלים או שמן קוקוס בשמן קנולה או חמניות מורידה את השומן הרווי משמעותית בלי לשנות את סך השומן ובלי לשנות את הקלוריות. המוצר שומר על אותה תכולת אנרגיה, מאבד את התווית האדומה, ולפעמים גם מקבל טענה שיווקית על שמן צמחי איכותי.

הקטנת האריזה. זה המהלך שהכי מבלבל קונים. הסימון מחושב ל-100 גרם, ולכן הקטנת השקית לא מסירה את התווית האדומה. מה שהיא כן עושה זה לצמצם את הכמות שנצרכת בישיבה אחת, ולאפשר שיווק סביב מנה מבוקרת. במקביל, מוצרים שנמכרים בתפזורת ולא באריזה סגורה נמצאים מחוץ לחובת הסימון לגמרי. קרואסון מהמאפייה בפינת הסופר אינו נושא תווית שהיה נושא לו נמכר ארוז.

לצד המהלכים החוקיים היו גם כשלים בביצוע. אותה בדיקה של הקליניקה לתאגידים וחברה מצאה מוצרים שחצו סף ולא סומנו, בהם קליק כדורי חלב של יוניליוור, קוקומן צדפים, ומשקאות בננה, פונץ' ושוקו של יטבתה. ובמקרים אחרים הסימון האדום הודפס על אריזה בצבע אדום, מה שהפך אותו כמעט בלתי נראה.

מוצר בלי אדום הוא לא מוצר בריא

משרד הבריאות כתב את זה בעצמו בתקנות: היעדר חובת סימון לא יצדיק כשלעצמו הצגת המזון כבריא, מומלץ או מאושר על ידי משרד הבריאות. בפועל, זו בדיוק ההנחה שרוב הקונים עושים.

קחו את ביסלי גריל. אין עליו אדום. שקית של 70 גרם מספקת 273 מיליגרם נתרן, כמעט חמישית מהצריכה היומית המומלצת, מקמח חיטה מטוגן. השקית עברה את המבחן הרגולטורי, לא מבחן תזונתי.

או השוואה שקשה לעכל: קורנפלקס של אלופים מכיל 375 מיליגרם נתרן ל-100 גרם. ביסלי גריל מכיל 390. ההפרש בין דגני הבוקר לחטיף המלוח הוא 15 מיליגרם, ושניהם נקיים מסימון אדום.

ובכיוון ההפוך, בשנה הראשונה של הרפורמה טחינה גולמית מלוחה סומנה באדום בזמן שמילקי לא. הסף לא מבדיל בין שומן משומשום לבין סוכר מקינוח חלב. הוא סופר גרמים.

יש גם את הכיוון שבו מוצר יוצא מהסטטיסטיקה בלי לזוז בכלל. מכיוון שהחישוב הוא ל-100 גרם, מוצר שנמכר במצב מרוכז ומדולל לפני האכילה נמדד לפי המצב שבו הוא נמכר. אבקות, תרכיזים ותערובות להכנה מקבלות מספרים שאין להם קשר ישיר למה שנכנס לכוס.

המקרה השלישי הוא משקה דיאט. אין בו סוכר, אין בו נתרן משמעותי, אין בו שומן רווי. מבחינת התקנות הוא נקי לחלוטין. מה שיש בו הוא ממתיקים בעוצמה גבוהה, שהסף פשוט לא מודד.

מה קרה בעגלות הקניות בישראל

ניתוח של אגף הכלכלנית הראשית באוצר מאוגוסט 2022 מצא ירידה של כ-0.6 נקודת אחוז בנתח השוק של מוצרים מסומנים לעומת התחזית. במונחים מוחשיים זה מעבר של כ-33 אלף טון או ליטר בשנה ממוצרים מסומנים ללא מסומנים. הירידה הייתה חדה יותר ב-2020 ומתונה יותר ב-2021, ונרשמה בשלוש עשרה קטגוריות בהן גלידות, שוקולד, חטיפים, דגנים, רטבים וממרחים.

נתח השוק הכולל של מוצרים מסומנים ירד מ-15 אחוז ל-14.5 אחוז בין 2019 ל-2021, ואז התחיל לטפס בחזרה לכיוון התחזית המקורית. כשמנטרלים מהחישוב משקאות ממותקים, שהוטל עליהם מס נפרד, צריכת המוצרים המסומנים אפילו הראתה מגמת עלייה.

הפער בין מודעות להתנהגות הוא הממצא המעניין. בסקר משקי בית מ-2023, יותר מ-90 אחוז מהנשאלים דיווחו שהם רואים את הסימונים האדומים. כ-70 אחוז אמרו שהם מחפשים את הסימון האדום בקנייה, לעומת 48 אחוז בלבד שקוראים את טבלת הערכים התזונתיים המלאה. שישים אחוז אמרו שהם מעדיפים חלופה לא מסומנת בתוך קטגוריה, וחמישים אחוז אמרו שהם קונים פחות מוצרים מסומנים מבעבר. אלא שבבדיקת רכישות בפועל נמצאה ירידה מובהקת רק בשתיים מתוך אחת עשרה קטגוריות: משקאות ממותקים וחטיפים מלוחים.

ומשקאות ממותקים היא קטגוריה שלא נשענה על התווית לבד. המס שהוטל בינואר 2022 העלה את מחיר המשקאות בלפחות 17 אחוז והוריד את מכירות המשקאות במס המלא ב-24.14 אחוז ואת אלה במס המופחת ב-30.65 אחוז. המס בוטל כעבור שנה בלבד, בינואר 2023, אבל ההשפעה נשארה חלקית: המכירות נותרו נמוכות ב-12.79 ו-23.86 אחוז בהתאמה לעומת התקופה שלפני המס.

סקר מוקדם יותר, מ-2021, הראה תמונה דומה של פער בין הצהרה למעשה. 51.1 אחוז מהנשאלים דיווחו שהם שינו הרגלי קנייה לכיוון מוצרים בריאים יותר בעקבות הרפורמה, ו-47.8 אחוז דיווחו על שינוי מזערי או על אפס שינוי. שיעורי השינוי המדווחים היו גבוהים יותר דווקא בקרב בעלי השכלה של עד שתים עשרה שנות לימוד ובקרב בני 40 עד 59.

עוד ממצא מהסקר: משקי בית עם ילדים רוכשים וצורכים יותר מוצרים מסומנים ממשקי בית אחרים, בשתי נקודות המדידה. הקבוצה שהרפורמה כוונה אליה הכי חזק היא הקבוצה שהיא הצליחה להזיז הכי מעט.

איך קוראים תווית כשהצבע לא מספיק

הצבע נותן לכם תשובה בינארית לשאלה אחת. הטבלה נותנת לכם את הנתונים. הנה מה שכדאי להסתכל עליו:

• קראו את העמודה של 100 גרם, לא של המנה. יצרנים מגדירים "מנה" כרצונם. שלושים גרם דגני בוקר זו כמות שכמעט אף ילד לא אוכל בפועל.
• שננו שלושה מספרים. 400 מיליגרם נתרן, 10 גרם סוכר, 4 גרם שומן רווי, הכול ל-100 גרם. מוצר שיושב על 390 או על 9.5 הוא מוצר שתוכנן לשבת שם.
• רשימת הרכיבים מסודרת לפי משקל. אם סוכר מופיע בשלושת הראשונים, זה מוצר סוכר, בלי קשר לצבע על החזית.
• לסוכר יש הרבה שמות. סירופ תירס, גלוקוז, פרוקטוז, מלטודקסטרין, דקסטרוז, סוכר קנים, מיץ פירות מרוכז, דבש. פיצול לכמה מקורות דוחף כל אחד מהם נמוך יותר ברשימה.
• חפשו את הממתיקים. סוכרלוז, אצסולפאם K, אספרטם, סטיביה, פרי מונק. נוכחות שלהם אומרת שהסוכר הוחלף, לא שהוסר.
• בדקו את מקור השומן. שמן דקלים, שמן קוקוס ושומן צמחי מוקשה מעלים את השומן הרווי. החלפתם בקנולה או חמניות מורידה את המספר בטבלה, לא את הקלוריות.
• הכפילו לפי מה שבאמת אוכלים. ערך ל-100 גרם על שקית של 200 גרם שנאכלת בערב אחד זה פי שניים.
• הסימון הירוק אומר יותר מהיעדר האדום. ירוק דורש עמידה בקריטריונים חיוביים: מזון לא מעובד או מעובד מינימלית, עמידה בספי נתרן, ותרומה תזונתית ממשית. היעדר אדום דורש רק לא לחצות שלושה קווים.