פערים מגדריים בביטול מאמרים: מה אומרים הנתונים
המחקר שפרסמו לאחרונה חוקרים מאוניברסיטת שפילד ומכון מחקר סיני חושף תמונה רחבה ונדירה של תופעת ביטול המאמרים המדעיים דרך עדשה מגדרית. בשונה ממחקרים קודמים שהתבססו על ספירה גולמית של מאמרים שבוטלו, החוקרים כאן מדדו את שיעור הביטולים מתוך כלל המאמרים שפורסמו על ידי חוקרים וחוקרות. הנתונים כוללים מעל עשרים מיליון פרסומים מדעיים שראו אור בין השנים אלפיים ושמונה ועד אלפיים עשרים ושלוש, ומתוכם נבחנו למעלה מעשרת אלפים מאמרים שבוטלו. כך הם הצליחו לקבוע לא רק כמה מאמרים נמשכים מהפרסום אלא גם מה הסיכוי היחסי לכך אצל גברים ונשים, דבר שלא בוצע קודם בקנה מידה כה רחב.
המסקנות חד משמעיות למדי. החוקרים מצאו שלגברים יש שיעור גבוה יותר של ביטולי מאמרים לעומת נשים, בין אם מדובר במחברים ראשיים או במחברים האחראיים על התכתבות מול כתב העת. הפער ניכר במיוחד כאשר בוחנים סיבות כמו פלגיאט, בעיות בזכויות מחברים או זיוף נתונים. הסיבה היחידה שבה לא נמצא הבדל מגדרי מובהק היא טעויות אנוש או שגיאות לא מכוונות. ממצא זה מחזק את ההשערה שלפחות חלק מהפער נובע ממעשים שנחשבים חמורים יותר מאשר טעות תמימה.
כדי להבין את עומק הבעיה, חשוב לזכור שמאמר מדעי מבוטל רק כאשר יש הסכמה רחבה שהוא לוקה בכשל מהותי שמערער את מהימנותו. הביטול הוא תהליך רשמי, מתועד ולעיתים אף מביך, אשר נרשם ברשומות ציבוריות כמו מאגר Retraction Watch, שבו השתמשו גם החוקרים למחקר זה. במובן זה, ביטול פרסום הוא לא רק פעולה טכנית אלא גם ביטוי של שיח מוסרי ותרבותי בתוך הקהילה האקדמית.
למרות שבאופן כללי גברים מפרסמים יותר מאמרים מנשים, החוקרים דאגו לנרמל את הנתונים ולהתייחס לאחוזי הביטול מתוך כלל הפרסומים. גם לאחר התאמה זו, עדיין נשמר הפער לטובת הנשים. כלומר, נשים לא רק מפרסמות פחות, הן גם פחות נוטות להיקלע למצבים שמובילים לביטול מאמר. עם זאת, המחקר אינו מבקש להצביע על עליונות מוסרית של מגדר אחד על פני אחר, אלא להעלות שאלות על גורמים מערכתיים שעשויים להשפיע על התופעה.
שאלת הגורמים שמובילים לפערים האלה תידון לעומק בפרקים הבאים, אך כבר כעת ברור שהמספרים מצביעים על תופעה רחבה ולא מקרית. הממצאים מזמינים מחשבה מחודשת על התרבות המחקרית, על הלחצים שבהם פועלים חוקרים, ועל ההבדלים בהתנהלות ובנראות בין נשים וגברים במרחב המדעי.
האם גברים נוטים יותר למעידות אקדמיות או פשוט נתפסים יותר?
הפער בין גברים לנשים בשיעור ביטול המאמרים אינו בהכרח הוכחה חד-משמעית לכך שגברים מועדים יותר לעבירות אתיות במחקר. החוקרים עצמם מציעים שתי השערות מרכזיות שיכולות להסביר את הממצאים. ההשערה הראשונה נשענת על ממצאים מעולם הפסיכולוגיה, שמצביעים על כך שגברים נוטים יותר להתנהגויות מסתכנות. נטייה זו באה לידי ביטוי בתחומים כמו נהיגה, השקעות פיננסיות ויזמות, וייתכן שגם בהחלטות המתקבלות בתוך תהליך המחקר המדעי. במצבים שבהם נדרש שיקול דעת בין מה שמותר למה שראוי, גברים עשויים להיות פתוחים יותר לאופציות בעייתיות, מתוך ציפייה לרווח גבוה או מתוך סובלנות גבוהה יותר כלפי סיכון אישי ומקצועי.
מנגד, ייתכן שהפערים אינם תוצאה של נטייה גבוהה יותר להפרת כללים מצד גברים, אלא של חשיפה מוגברת. גברים תופסים יותר עמדות בכירות, מפרסמים יותר מאמרים ומקבלים יותר מענקים – לכן הם גם נבחנים תחת עין ביקורתית יותר. ככל שחוקר חשוף יותר למערכות פיקוח, כך גדל הסיכוי שכשליו יתגלו. לא כל טעות נחשפת, לא כל זיוף מתגלה, והנראות הציבורית עשויה להיות גורם משמעותי בשאלה אילו עבירות מתועדות ומובילות לביטול מאמרים בפועל. ייתכן שחוקרות פשוט פחות נמצאות במוקד, ולכן פחות מסתכנות בחשיפה, גם כאשר ההפרות מתקיימות.
שתי האפשרויות מעלות שאלות רחבות יותר על האופן שבו פועלים מוסדות מחקר ועל הלחצים שמופעלים על חוקרים. כאשר הקריירה תלויה בפרסום מהיר, בהישגים מדידים ובתחרות מול עמיתים, הגבולות בין שאיפה למצוינות לבין התנהלות גבולית נעשים מטושטשים. תרבות התחרות, שמפעילה יעדים נוקשים להשגת פרסומים, מימון והכרה אקדמית, מציבה את החוקרים במצב תמידי של עומס וציפייה לתפוקה גבוהה. כתיבת עבודות אקדמיות בקצב מוגבר, עיבוד מהיר של נתונים, ניהול צוותים גדולים והשתתפות במיזמים מרובי שותפים – כל אלו יוצרים מציאות שבה קל לאבד שליטה על תהליכים ולסטות מן האתיקה המקובלת, לעיתים גם בלי כוונה מודעת.
הפער בין גברים לנשים בביטול מאמרים אינו תוצאה מבודדת אלא חלק ממארג רחב של נראות, לחצים, תדמית וציפיות. ייתכן מאוד שהתמונה מורכבת יותר מהשאלה מי עבר על הכללים, והיא כוללת גם את השאלה מי נמצא בעמדת כוח, מי מוקף ביותר עיניים בוחנות, ומי נתפס כמי שעלול להפר כללים מלכתחילה. ככל שחוקר בולט יותר, כך גם סטייתו הופכת למזוהה וגלויה יותר – ולא בהכרח חמורה יותר.
לכן, במקום לראות בכל ביטול מאמר תוצאה של פעולה חריגה, כדאי לחשוב עליו כתוצר של מערכת שלמה – מערכת שמושפעת משיקולים מוסדיים, תרבותיים ומגדריים. המספרים לבדם אינם מספרים את כל הסיפור. הם מזמינים אותנו להביט לעומק המבנה שמקיף את החוקר ואת הדרכים שבהן הוא נבחן, מוערך ונשפט.
איך מגדר, תחום ומוצא משפיעים על הסיכוי לביטול פרסום
הבדלים בשיעורי ביטול המאמרים בין גברים לנשים אינם אחידים בכל תחום מדעי או בכל מדינה. החוקרים זיהו כי במדעי החיים ובתחום הרפואה שיעור הביטולים בקרב גברים גבוה משמעותית, בעוד שבתחומים כמו מתמטיקה ומדעי המחשב דווקא נשים נוטות יותר לביטול מאמרים. ייתכן שהדבר נובע מהבדלים בסגנון העבודה, בצורת הביקורת המקצועית או בקצב הפרסום בתחומים אלה. ייתכן גם שמדובר בנתונים שמושפעים מתת-ייצוג נשי בתחומים מסוימים, כך שכל ביטול של אישה בולט יותר בממוצע הסטטיסטי.
גם מיקום גיאוגרפי משפיע באופן ניכר. לדוגמה, בארצות הברית, פקיסטן ואיראן גברים מובילים בשיעורי הביטולים, ואילו באיטליה ובסין דווקא נשים הן בעלות שיעור ביטולים גבוה יותר. במקרה של סין החוקרים מציינים את הקושי לזהות מגדר על פי שמות שמתועתקים לאנגלית, דבר שמעמיד את הממצאים בספק מסוים. עם זאת, עצם קיומו של הבדל בין מדינות מצביע על כך שגורמים תרבותיים, מוסדיים ואפילו פוליטיים עשויים להשפיע על תהליכי הביקורת והחשיפה של בעיות במחקרים מדעיים.
הבדלים אלו מעלים שאלות על הדרך שבה מוסדות מדעיים מגדירים את גבולות האתיקה ומה נחשב לעבירה חמורה שמצדיקה ביטול פרסום. האם יש מדינות שבהן יש יותר סובלנות לעיגול פינות, או להיפך, יותר קשיחות כלפי חריגה מהנהלים? האם יש תחומים שבהם כישלון מדעי הוא עניין רגיל וכמעט צפוי, לעומת תחומים שבהם טעות בודדת מביאה לביקורת קשה ולפגיעה במוניטין?
בנוסף לכך, ייתכן שהפערים המגדריים עצמם משתנים בהתאם לקונטקסט התרבותי של כל מדינה. תפיסות של סמכות, אחריות ומוסר אינן אחידות בכל מקום, ולעיתים מה שנחשב לפעולה לא אתית במקום אחד, ייתפס כפרקטיקה מקובלת באחר. גם רמות השקיפות, מידת הפיקוח והנכונות של מוסדות לפרסם תיקונים או לבטל פרסומים משתנות בין מדינות ואוניברסיטאות.
הדיון במגדר ובאתיקה במדע לא יכול להיות מנותק מהשאלה היכן וכיצד הוא מתנהל. כל מאמר שמבוטל מספר סיפור, לא רק של מה שנכתב בו, אלא גם של מי כתב אותו, באיזו סביבה הוא פעל, אילו לחצים הופעלו עליו, ואיך הגיב אליו המוסד שסביבו. מאחורי כל מספר יש הקשר, תרבות ומבנה כוח שראויים להתבוננות מעמיקה.
