במאגר הכלבים הארצי של משרד החקלאות רשומים כ-478,610 כלבים חיים. תל אביב-יפו מובילה עם 41,073 כלבים, אחריה ראשון לציון עם 20,310, חיפה עם 19,013, באר שבע עם 18,070 ופתח תקווה עם 16,709.

על כולם חל חוק ארצי אחד, החוק להסדרת הפיקוח על כלבים, התשס"ג-2002. אבל השאלות שמטרידות אתכם ביום יום נענות במקום אחר לגמרי. כמה עולה דוח על גללים שלא נאספו, האם מותר לשחרר את הכלב בגינה הציבורית מתחת לבית, ולאיזה חוף מותר להיכנס איתו באוגוסט. את אלה קובעת מועצת העיר בחוק עזר מקומי, ולכל רשות יש חוק משלה.

מה שחל עליכם בכל מקום בארץ

סעיף 2 לחוק אוסר להחזיק כלב שגילו עולה על שלושה חודשים בלי רישיון בתוקף. הרישיון תקף לשנה, והוא מותנה בשלושה תנאים: סימון הכלב בשבב אלקטרוני תת-עורי, חיסון בתוקף נגד כלבת לפי פקודת הכלבת, ותשלום אגרה לרשות המקומית.

השבב מקושר למאגר רישום כלבים ארצי שמנוהל במשרד החקלאות וביטחון המזון. כל שינוי חייב להגיע לשם: העברת בעלות, מעבר דירה, אובדן הכלב ומותו. אי דיווח הוא עבירה נפרדת עם קנס משלה.

אגרת הרישיון היא הכלי שבו הרשות מנסה להשפיע על ההתנהגות שלכם, וההפרש בין כלב מעוקר לכלב שאינו מעוקר הוא פי שבעה ויותר. בקריית טבעון, למשל, האגרה נכון ליולי 2026 עומדת על 61.50 שקל לכלב מעוקר או מסורס לעומת 439.50 שקל לכלב שלא עבר את הניתוח. חידוש רישיון עולה 44 שקל למעוקר ו-404 שקל ללא מעוקר. גור מתחת לגיל שישה חודשים וכלב מעל גיל שמונה משלמים 79.50 שקל. מבנה הפערים הזה חוזר כמעט בכל רשות בארץ, גם אם הסכומים המדויקים משתנים.

מעבר לרישיון, החוק הארצי מחייב רצועה בשטח ציבורי. שחרור הכלב מהרצועה חוקי רק בגינת כלבים מגודרת ומוכרזת או בחוף כלבים מוסדר. זמם נדרש בחוק הארצי רק מכלבים שהוגדרו מסוכנים, אבל חלק מחוקי העזר העירוניים מרחיבים את החובה הזאת גם לכלבים אחרים.

שמונת הגזעים שהחוק מגביל

החוק מגדיר שמונה גזעים כמסוכנים: אמריקן פיט בול טרייר, אמריקן סטאפורדשייר טרייר, בול טרייר אנגלי, סטאפורדשייר בול טרייר, דוגו ארגנטינו, פילה ברזילרו, טוסה אינו ורוטוויילר. ההגדרה חלה גם על הכלאות בעלות דמיון התנהגותי לגזעים האלה, וגם על כל כלב שנשך אדם אחרי גיל שלושה חודשים, בלי קשר לגזע שלו.

כלב מסוכן חייב בזמם בכל יציאה מהחצר, ברצועה שאורכה עד שני מטרים, וברישיון מיוחד שכולל ביטוח צד שלישי לפי סעיף 5. רבייה של הגזעים האלה בישראל אסורה, וכך גם יבוא בלי היתר. סעיף 18 קובע עד שישה חודשי מאסר על החזקת כלב בלי רישיון, ועד שנת מאסר על שיוך כוזב של כלב מסוכן לגזע אחר או על מסירת מידע כוזב לרשות.

טבלת הקנסות שזהה בכל הארץ

הסכומים האלה קבועים בתקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי, כלבת ופיקוח על כלבים), התשס"ז-2007. פקח בקריית שמונה ופקח באילת מוציאים עליהם בדיוק את אותו דוח.

העבירה הקנס
כלב מעל גיל שלושה חודשים בלי רישיון 500 שקל
כלב ללא רצועה מחוץ לחצר הבית 500 שקל
כלב בלי שבב אלקטרוני 1,500 שקל
כלב שאינו מחוסן נגד כלבת 1,500 שקל
כלב מסוכן בלי רישיון 5,000 שקל
כלב מסוכן בלי זמם 1,000 שקל
כלב מסוכן בחצר שאינה מגודרת 1,500 שקל
היעדר שילוט אזהרה בכניסה לחצר 250 שקל
אי דיווח על העברת בעלות, מעבר או מוות 250 שקל
כלב שנשך ולא הועבר להסגר 2,000 שקל ועוד 200 שקל לכל יום

הקנס על אי איסוף צואה לא נמצא בטבלה הזאת. הוא עבירה על חוק עזר עירוני, ושם מתחיל ההבדל בין הערים.

מה שכל עיר מחליטה לבד

הסכום שהתקבע כתקרה ברוב חוקי העזר הוא 730 שקל על אי איסוף גללים. תל אביב, בת ים, רמת גן, חיפה, באר שבע, כפר סבא, אשדוד ואילת כולן הגיעו לסכום הזה. שני המשתנים האמיתיים בין ערים הם צפיפות גינות הכלבים ונוכחות חוף כלבים מוסדר.

עיר אי איסוף צואה כלב ללא רצועה חוף כלבים בתחום העיר
תל אביב-יפו 730 שקל 500 שקל ארבעה מקטעים מוסדרים
ירושלים עד 730 שקל 500 שקל אין
חיפה 730 שקל 500 שקל בת גלים, טיילת הבה"ד
רמת גן 730 שקל 500 שקל אין
גבעתיים עד 730 שקל 500 שקל אין
הרצליה עד 730 שקל 500 שקל יש, חוף כלבים מוסדר
נתניה עד 730 שקל 500 שקל אין, הקרוב בהרצליה
ראשון לציון עד 730 שקל 500 שקל בגבול הצפוני מול בת ים
פתח תקווה עד 730 שקל 500 שקל אין
באר שבע 730 שקל 500 שקל אין
מודיעין מכבים רעות עד 730 שקל 500 שקל אין
כפר סבא עד 730 שקל 500 שקל אין
רעננה עד 730 שקל 500 שקל אין
חולון עד 730 שקל 500 שקל אין, הקרוב בבת ים
אשדוד 730 שקל 500 שקל יש, בטיילת הדרומית

גינת הכלבים היא לא שטח הפקר

גינת כלבים מוכרזת היא המקום היחיד בשגרה שבו מותר לשחרר את הכלב מהרצועה, אבל השחרור הוא הדבר היחיד שמותר בה יותר מאשר בחוץ. חובת איסוף הצואה חלה בתוכה בדיוק כמו על המדרכה, ופקחים מוציאים דוחות בתוך הגינות. כלב שהוגדר מסוכן נשאר עם זמם גם בפנים. גור שטרם השלים את סדרת החיסונים לא אמור להיכנס, וכלבה בייחום לא נכנסת בכלל.

הגינות שהעיריות בונות בשנים האחרונות כוללות שער כפול, ברזייה, אשפתונים, ספסלים ומתקני משחק לכלבים. מודיעין מכבים רעות, למשל, בונה את הגינות שלה בתוך פארקים קיימים ומצמידה לכל אחת שילוט, ספסלי פיקניק וברזיות. במקומות שבהם הגינה קטנה או צפופה, הכלל המעשי הוא שכלבים גדולים וכלבים קטנים לא אמורים להיות בה יחד באותה שעה.

ההבדלים שמפתיעים בין ערים שכנות

הפער הבולט ביותר הוא בצפיפות גינות הכלבים. בתל אביב יש גינת כלבים אחת לכל 5,000 תושבים בערך. בחיפה, העיר השנייה בישראל במספר כלבים, היחס הוא אחת לכל 15,000 תושבים. פקחי חיפה מוציאים 500 שקל לכל כלב משוחרר, ובעלת כלבים בעיר קיבלה 1,500 שקל בבת אחת על שלושה כלבים ששוחררו בשטח מגודר. בנתניה, לשם השוואה, פועלות 25 גינות כלבים.

באר שבע הרחיבה את חובת הזמם מעבר לחוק הארצי, וקנס של 730 שקל שם מוצא גם על כלב רגיל שיוצא לרחוב בלי מחסום פה. בערים אחרות אותו כלב, אותו רחוב, אפס קנס.

גם גיל חוקי העזר משתנה מאוד. ירושלים עדיין פועלת לפי חוק עזר משנת 1978, באר שבע לפי חוק משנת 1991, כפר סבא לפי 1993, ותל אביב לפי חוק עזר משנת 2000. ההבדלים בניסוח נובעים מכך שנכתבו בעשורים שונים ובתפיסות שונות לגמרי לגבי מקומם של כלבים בעיר.

שיטות האכיפה נבדלות לא פחות. כפר סבא מפעילה אכיפה סמויה בכל שעות היום ולאורך כל השנה, ומתחילה בשכונות שמהן הגיעו הכי הרבה תלונות. תל אביב אספה בשנה אחת 6,766 פניות בנושא צואת כלבים במרחב הציבורי, חילקה יותר מ-3,500 דוחות, ומעריכה שהיא אוספת כ-500 קילוגרם גללים בחודש. מועצת העיר אישרה גם מאגר DNA שיאפשר לקחת דגימה מכל כלב בעת הוצאת רישיון או חידושו, להצליב אותה מול גללים ברחוב ולשלוח את הדוח בדואר, כשעלות הדגימה והבדיקה מתגלגלת על הבעלים. רמת גן אישרה מהלך דומה.

בשורה התחתונה

רישיון, שבב וחיסון הם חובה ארצית, וקנס של 500 שקל על כלב ללא רצועה זהה בכל רשות בישראל. הסכום שמשתנה בין ערים הוא הקנס על אי איסוף צואה, שנע עד 730 שקל, ומה שמשתנה עוד יותר הוא כמה מקומות חוקיים העיר נותנת לכם לשחרר בהם את הכלב.

חופי הכלבים: איפה מותר להיכנס למים

בכל חוף רחצה מוכרז בישראל הכלב חייב להיות ברצועה. שחרור מותר רק במקטעים שהוכרזו במפורש כחופי כלבים, והם מעטים.

בתל אביב יש ארבעה מקטעים כאלה: חוף הכלבים שנמצא מצפון לחוף הילטון, החלק הדרומי של חוף צ'רלס קלור ליד דן פנורמה, החלק הדרומי של חוף תל ברוך באזור הקייטסרפינג, והחלק הדרומי של חוף גבעת עלייה ביפו.

חוף הכלבים של חיפה נמצא בטיילת הבה"ד בבת גלים. הוא מגודר ובעל שער כפול שמונע בריחה, ויש בו מקלחת, ברזייה לכלבים, עמדת שקיות וישיבה לבעלים. החוף אינו מיועד לרחצה ואין בו שירותי הצלה.

הרצליה מפעילה חוף כלבים משלה, שמשמש גם את בעלי הכלבים מנתניה ומהשרון בהיעדר חוף מוסדר קרוב יותר. אשדוד פתחה חוף כלבים בטיילת הדרומית, ובין חוף תאיו בבת ים לחוף ראשון לציון נפתח מקטע ייעודי נוסף שמשרת את דרום גוש דן.

מחוץ לחופים המוכרזים, חופים טבעיים כמו אכזיב, דור הבונים ופלמחים פופולריים מאוד בקרב בעלי כלבים, אך אין בהם מתחם מסומן לכלבים ואין בהם מתקנים. השעות הנוחות בכל החופים האלה הן השעות הראשונות של הבוקר והשעתיים שלפני השקיעה, כשהחול לא שורף כפות רגליים.

מה עושים כשכלב משוחרר מפריע לכם

הצד השני של אותה מטבע פחות מדובר. כלב שרץ חופשי בגינה ציבורית שאינה גינת כלבים הוא עבירה מוגמרת, גם אם הוא ידידותי, גם אם הוא קטן וגם אם הבעלים אומר שהוא לא נוגע באף אחד. הכתובת לתלונה היא מוקד 106 של הרשות או השירות הווטרינרי העירוני, ולא המשטרה. תלונה יעילה כוללת מיקום מדויק, שעה, ותיאור של הכלב ושל הבעלים. ריכוז תלונות מאזור אחד הוא מה שמזיז פקחים לשם, כפי שקרה בכפר סבא ובתל אביב.

אם כלב נשך אדם, ההליך שונה לגמרי ואינו נתון לשיקול דעת הצדדים. הבעלים חייב למסור את הכלב להסגר, והקנס על אי הסגרה הוא 2,000 שקל ועוד 200 שקל לכל יום נוסף. הכלב מוכרז אוטומטית ככלב מסוכן מרגע הנשיכה, בלי קשר לגזע שלו, ומאותו רגע חלות עליו חובת הזמם, הרצועה הקצרה, הרישיון המיוחד והביטוח. רופא וטרינר שמטפל בנשיכה מחויב בדיווח, וכך גם חדר מיון.

נביחות הן פרק בפני עצמו. הן מטופלות דרך חוקי העזר בנושא מניעת רעש ובאמצעות החוק למניעת מפגעים, ולא דרך חוקי הכלבים. הכלי המעשי הוא תיעוד: הקלטות עם חותמת זמן לאורך כמה ימים, תלונה למוקד העירוני, ובמקרים חמורים תביעה אזרחית.

אוטובוס, רכבת ומקומות ציבוריים

סעיף 462 לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961, קובע את הכלל באוטובוס, והוא מפתיע רבים: מותר להעלות בעל חיים שגודלו מאפשר להניחו על ברכי הנוסע או לשאת אותו בידיים. הכלב צריך להיות ברצועה ובזמם, ורצוי בתוך תיבה או סל. משמעות הכלל היא שכלב גדול אינו יכול לעלות לאוטובוס רגיל. אין תשלום נוסף על הסעת בעל חיים.

ברכבת ישראל הכללים גמישים יותר. הכלב יכול לנסוע עם זמם ורצועה או בתיק נשיאה ייעודי, ואין הגבלת גודל מפורשת כמו באוטובוס. הנסיעה חינם. בשעות עומס מנהל התחנה רשאי למנוע עלייה של בעלי חיים. ברכבת הקלה חוזרת דרישת הגודל, והכלב צריך להיות קטן דיו כדי לשבת על ברכי הנוסע.

כלבי נחייה וכלבי שירות קשורים ברצועה עולים לכל אוטובוס, לכל רכבת ולכל רכבת קלה בלי מגבלה. הזכות הזאת חלה גם על כניסה למקומות ציבוריים, ובכלל זה מסעדות, חנויות ומוסדות ציבור.

בקניונים, בסופרמרקטים ובבתי עסק פרטיים ההחלטה נתונה לבעל הנכס. אין חוק שמחייב אותם לקבל כלבים ואין חוק שאוסר עליהם. הכניסה למגרשי משחקים ולחולות משחק סגורים אסורה כמעט בכל חוקי העזר, גם עם רצועה. אתרים ארכיאולוגיים ושמורות טבע רבות מגבילות כניסת כלבים או מתנות אותה ברצועה קצרה.

קיבלתם דוח. מה עושים עכשיו

קודם כל תזהו איזה סוג דוח קיבלתם, כי המסלולים שונים. דוח שהוצא לפי החוק הארצי הוא קנס מינהלי. דוח על אי איסוף צואה או על עבירה אחרת בחוק העזר העירוני הוא ברירת משפט. שני הסוגים מגיעים עם טופס ומועדים מודפסים בגב הדוח.

המסלול הראשון הוא בקשה לביטול, שמוגשת לתובע העירוני תוך 30 יום מיום קבלת הדוח. את הבקשה מגישים דרך הפורטל העירוני, בדואר או בדואר אלקטרוני, ויש לצרף אליה מסמכים. הבקשה נבחנת על ידי תובע ולא על ידי הפקח שהוציא את הדוח.

המסלול השני הוא בקשה להישפט, שמעבירה את התיק לבית משפט לעניינים מקומיים. בהרצליה, למשל, המועד להגשה הוא עד 90 יום מקבלת הדוח. אם הגשתם בקשה לביטול והיא נדחתה, נפתח חלון נוסף של 30 יום מיום קבלת תשובת הדחייה כדי לבקש להישפט.

העילות שעובדות הן עובדתיות. זיהוי שגוי של הכלב או של הבעלים, כלב שהיה בתוך גינת כלבים מוכרזת ולא מחוצה לה, רישיון או חיסון שהיו בתוקף בזמן העבירה ולא נבדקו נכון, כלב שהיה ברצועה והפקח ראה אחרת, או תאריך ומיקום שגויים בדוח. צרפו לבקשה כל מה שיש לכם: צילומי מסך של תאריך ושעה, אישור רישיון, פנקס חיסונים, קבלה, וצילום של המקום שממנו רואים את השילוט של גינת הכלבים.

שני דברים כדאי לעשות מיד. תשלום הדוח נחשב הודאה בעבירה וסוגר את שני המסלולים, ולכן אל תשלמו לפני שהחלטתם. ואם החלטתם לא לערער, שלמו במועד, כי איחור בתשלום מוסיף הפרשי הצמדה ותוספות פיגורים שמנפחות את הסכום המקורי במידה ניכרת.

בעלי כלבים שמקבלים דוחות חוזרים באותו מקום כדאי שיבדקו אם באזור שלהם יש בכלל גינת כלבים מוכרזת. בערים שבהן היחס עומד על גינה אחת לכל 15,000 תושבים, המרחק לגינה החוקית הקרובה הוא בעצמו הסיבה שהדוחות ממשיכים להגיע.

שיתוף:
דילוג לתוכן