פוטין והשליטה בשפות זרות
ולדימיר פוטין, נשיא רוסיה ובוגר שירותי הביון הסובייטיים, אינו רק שחקן מרכזי בזירה הגיאופוליטית העולמית אלא גם אדם רב לשוני. לצד שפת האם שלו, רוסית, הוא שולט היטב בשפה הגרמנית ואף מבין אנגלית ברמה גבוהה. הידע הזה אינו תיאורטי בלבד. במהלך שירותו כקצין בקג"ב בשנות השמונים, הוצב פוטין בעיר דרזדן שבגרמניה המזרחית, שם רכש שליטה מעשית בשפה הגרמנית ושמר עליה ברמה מרשימה גם בשנים שלאחר מכן.
מעבר לכך, תיעודים רבים מצביעים על כך שפוטין מבין אנגלית ברמת שיחה ואף יותר. בין אם מדובר באירועים פומביים, סרטונים רשמיים או פסגות עם מנהיגים מערביים, ניכר לעיתים כי הנשיא הרוסי אינו זקוק למתרגם כדי להבין את הנאמר.
אחת הדוגמאות הבולטות לכך הייתה בפסגה עם נשיא ארצות הברית לשעבר דונלד טראמפ, כשבסיום המפגש הודה לו פוטין באנגלית ואמר "Thank you so much" והוסיף "And next time in Moscow" במבטא ברור אך מדויק.
בשנת 2013 הפתיע פוטין את הציבור הבינלאומי כאשר שחרר סרטון בו הוא מדבר באנגלית שוטפת במסגרת קמפיין רוסיה לאירוח תערוכת אקספו העולמית. גם בשיחות עם אזרחים דוברי גרמנית פוטין מנהל לעיתים שיחה ישירה ללא תיווך.
למרות כל אלה, כאשר מדובר במפגשים דיפלומטיים רשמיים, פוטין מקפיד על שימוש קבוע במתרגמים. מדוע אדם ששולט בשפה בוחר לשים חיץ של תרגום בינו לבין בן שיחו? שאלה זו מציתה את הסקרנות ומובילה אותנו לעיין במניעים האפשריים שמאחורי הבחירה הזו.
שימוש במתורגמן: עובדה קבועה בזירה הדיפלומטית
למרות שליטתו בשפות זרות, ולדימיר פוטין ממשיך לעשות שימוש עקבי במתרגמים במעמדים רשמיים. גם כאשר ברור שהוא מבין את הנאמר, הוא בוחר להמתין לתרגום, להגיב דרכו ולעיתים אף לתקן אותו. דובר הקרמלין, דמיטרי פסקוב, הצהיר ב-2017 כי פוטין "מבין כמעט לחלוטין את האנגלית" ואף מעיר למתרגמים בעת הצורך. פסקוב עצמו, שתרגם בעבר בדרגים הגבוהים ביותר, ציין את הלחץ הרב הכרוך בתרגום סימולטני, מה שמרמז על ההבנה העמוקה של פוטין בחשיבות הדקויות.
מדובר אם כן לא בחוסר הבנה אלא בבחירה מודעת. גם בפגישות עם מנהיגים הדוברים גרמנית, פוטין ממשיך להסתייע במתרגם, למרות שהוא מסוגל לנהל שיחה שוטפת. הבחירה הזו אינה ייחודית לפוטין בלבד אך בולטת במיוחד נוכח ידיעות הציבור על כישוריו הלשוניים.
אסטרטגיית השתיקה: מה פוטין מרוויח משימוש במתרגם?
השימוש העקבי של ולדימיר פוטין במתרגם, גם במצבים שבהם ברור שהוא מבין את השפה, הוא לא תוצאה של מגבלה אישית אלא מהלך אסטרטגי מתוחכם. מדובר בכלי רטורי ותקשורתי שמאפשר לו לנהל שיחה מדינית בצורה שמשרתת את מטרותיו.
שימוש במתורגמן מאפשר לפוטין שליטה בקצב ובתוכן
תרגום סימולטני או עוקב מעניק למנהיג זמן יקר, פסק זמן לחשוב, לשקול ניסוח ולשנות כיוון במקרה הצורך. פוטין, הידוע כאדם מחושב שאינו נוהג להגיב באימפולסיביות, משתמש בזמן הזה לטובתו. כשהשאלה מתורגמת, הוא כבר שמע את הגרסה המקורית ויש לו שניות נוספות להכין תגובה. כשהוא מדבר, המתורגמן שוב קונה לו זמן נוסף, והתגובה נשמעת כאילו היא תוצאה של תהליך מחושב ולא של אינטואיציה רגעית.
במצבים כאלה, איכות התרגום חשובה במיוחד, לא מדובר רק בידיעת שפה, אלא בהבנת הקשרים, ניואנסים והשלכות. לכן, במעמדים מהסוג הזה, פוטין נעזר אך ורק בעבודתם של מתרגמים מומלצים עבור השפה המדוברת באותה פגישה או ועידה, כאלו המכירים היטב גם את השפה וגם את המרחב התרבותי-פוליטי של המשתתפים.
השליטה הזו בקצב השיחה הופכת לכלי אסטרטגי – במיוחד כאשר מדובר בנושאים רגישים כמו סנקציות, מלחמות או שאלות על זכויות אדם. פוטין אינו נאלץ להגיב במהירות או להיכנס לעימות ישיר, אלא שומר על איזון דיפלומטי דרך שליטה בזמן ובמילים.
הנוכחות של מתורגמן יוצרת שכבת תיווך, שמספקת גם חיץ רגשי וגם חיץ פרשני. כשעיתונאי מערבי צועק לעברו שאלה חדה כמו "מתי תפסיק להרוג אזרחים?", פוטין יכול להתעלם, להמשיך לצעוד כאילו לא שמע, או לחייך מבלי להגיב. במצבים כאלה, השימוש במתרגם מספק לו תירוץ מובנה: הוא לא שמע, או לא הבין, או מחכה לתרגום.
בנוסף, התרגום מונע את האפשרות להכניס אותו לפינה מילולית. הוא לא "נתפס" על חצי מילה, כי יש תמיד את הגרסה שיצאה מהפה של המתרגם – ורק עליה מתייחסים בפרוטוקולים הרשמיים. פערים בין כוונה לניסוח יכולים להיות מוסברים כהבדל תרגומי, ולא כהצהרה שנויה במחלוקת.
האם כל זה בעצם דרך להצגת תדמית מחושבת?
בזמן שהמתורגמן מדבר, פוטין שותק שתיקה הממלאת את כל החדר. הוא לא בוהה באוויר אלא בוחן את הסובבים, שומר על קשר עין ממוקד ולעיתים אפילו נועץ מבט חודר. כך הוא מייצר דומיננטיות מבלי להוציא מילה. השתיקה הזו מלווה בשפת גוף אסרטיבית, שמעמיקה את תחושת השליטה. הוא נראה כמי שיודע את התשובות מראש, אבל בוחר לשתף בהן רק כשרוצה.
היכולת להשתמש בשקט ובשפת גוף כדי לבסס סמכות אינה חדשה, אך פוטין לקח אותה לרמה של אמנות. בעידן שבו רבים נשענים על כריזמה מילולית, הוא מייצר כוח דרך איפוק. המתורגמן הופך לכלי שמאפשר לו לא רק לדבר בזהירות – אלא גם לשתוק בצורה רועמת.
לבסוף, יש כאן גם מסר עמוק יותר שמועבר לקהילה הבינלאומית: פוטין אולי מבין אותך, אך אתה לא בהכרח מבין אותו. הבחירה לא לדבר בשפה שלך גם כשאפשר – יוצרת תחושת ריחוק ושליטה. זהו מסר של עצמאות תרבותית ופוליטית, כמעט הצהרה של "אני לא צריך להתאים את עצמי אליכם".
בהקשרים גאו-פוליטיים, התנהגות כזו נתפסת לעיתים כהפגנת עוצמה ריבונית. פוטין מציב גבולות ברורים, גם תקשורתיים. הוא בוחר מתי להיות קרוב, מתי ליצור ערפל, ומתי להניח למתרגם לשמש כחיץ – לא רק לשוני אלא גם תודעתי.
