איך הקריפטו הפך לזירת קרב בינלאומית
בעשור האחרון הקריפטו עבר מלהיות כלי נישתי של קהילת טכנולוגים וחובבי חידושים אל מעמד של גורם משפיע בכלכלה העולמית. היכולת להעביר ערך בצורה מהירה וללא תלות במערכת הבנקאית המסורתית פתחה אפשרויות חדשות עבור מדינות, עסקים ואזרחים. מה שנתפס בעבר ככלי פיננסי חופשי הפך גם לאמצעי שבאמצעותו מדינות יכולות לעקוף סנקציות ולהתנהל מחוץ למסגרות הרגולטוריות המקובלות. ככל שהשימושים האלה הלכו והתרחבו כך גדלה ההתעניינות של ממשלות בקריפטו, חלקן מתוך רצון לקדם חדשנות וחלקן מתוך צורך אסטרטגי. התוצאה היא שוק דינמי שבו השיקולים הכלכליים, הטכנולוגיים והפוליטיים מתערבבים זה בזה.
החשש המרכזי של מדינות חזקות הוא שהקריפטו יאפשר למדינות הנתונות תחת מגבלות כלכליות להמשיך במסחר ובהעברות הון באופן שאינו ניתן לשליטה. בשנים האחרונות ניתן היה לראות כיצד מדינות כמו איראן וצפון קוריאה משתמשות במטבעות דיגיטליים כדי לעקוף עיצומים ולהמשיך לממן פעילויות כלכליות וביטחוניות. יכולת זו מדאיגה את הקהילייה הבינלאומית משום שהיא פוגעת ביכולת לאכוף סנקציות ולשמור על סדר כלכלי עולמי. במקביל מדינות שמרגישות מאוימות כלכלית רואות בקריפטו הזדמנות להגן על ריבונותן הפיננסית וליצור ערוצי מסחר חלופיים. כך הופך הקריפטו לא רק לשוק השקעות אלא גם לזירת עימות אסטרטגית.
העובדה שמטבעות דיגיטליים יכולים לפעול מחוץ למסגרת הגיאוגרפית והמשפטית של מדינות הופכת אותם לגורם מערער על הסדר הכלכלי הקיים. עבור ממשלות מדובר באתגר חדש שמחייב שיתוף פעולה בינלאומי אך גם מעורר חשדנות הדדית. התלות הגוברת בטכנולוגיות בלוקצ׳יין והצורך במערכות פיקוח חדשות מחדדים את הפער בין הרצון לשמור על חופש פעולה כלכלי לבין הצורך במניעת שימוש לרעה במערכת. האיזון בין שני הקטבים הללו הוא שיקבע את דמותו של שוק הקריפטו בעשור הקרוב.
סין מול האיחוד האירופי – העימות שמסעיר את עולם הקריפטו
העימות הנוכחי החל כאשר האיחוד האירופי הודיע על הרחבת חבילת הסנקציות נגד רוסיה וכלל ברשימה לראשונה חברות ובנקים סיניים. לטענת האיחוד אותם גופים סייעו למוסקבה לבצע עסקאות קריפטו עבור גורמים שנמצאים תחת עיצומים. הדיווחים מצביעים על כך שהחברות הסיניות העניקו שירותי ארנקים דיגיטליים, מסחר מחוץ לבורסות וכלים לטשטוש מקור הכספים. עבור האיחוד מדובר במהלך שנועד לסגור פרצות קיימות ולהקשות על רוסיה לעקוף את ההגבלות הכלכליות. הצעד הזה סימן שינוי במדיניות כאשר לראשונה הופנו סנקציות ישירות לעבר מוסדות פיננסיים במדינה שאינה צד ישיר במלחמה באוקראינה.
התגובה הסינית לא איחרה להגיע. משרד המסחר בבייג׳ינג גינה את ההחלטה והגדיר אותה כצעד פוליטי שאינו מבוסס על עובדות מוצקות. ב־13 באוגוסט 2025 הודיעה סין כי היא מטילה מגבלות על שני בנקים מליטא לאחר שאלה נכללו ברשימת הסנקציות האירופית. המגבלות כוללות איסור על מוסדות ואזרחים סינים לבצע עסקאות עם אותם בנקים וכן הפסקת שיתופי פעולה קיימים. בנוסף הכריזה סין כי היא בוחנת מחדש רישיונות ליצוא טכנולוגי ומחמירה את הפיקוח על חברות פינטק ובלוקצ׳יין אירופיות שפועלות בשוק המקומי.
העימות בין הצדדים חורג הרבה מעבר לשאלת העברות הקריפטו לרוסיה. הוא משקף מאבק רחב יותר על שליטה בכלים הפיננסיים והטכנולוגיים שמעצבים את הכלכלה הגלובלית. האיחוד האירופי רואה במעורבות של חברות סיניות סכנה ליעילות הסנקציות על רוסיה ואילו סין טוענת שהיא מגינה על זכויותיה ועל חופש הפעולה של החברות שלה. בין אם מדובר בצעד הגנתי ובין אם בהפעלת לחץ כלכלי, ברור שההתנגשות הזו מוסיפה נדבך חדש למתיחות בין המעצמות.
ההשלכות המיידיות של העימות
הצעדים ההדדיים בין סין לאיחוד האירופי כבר החלו להשפיע על שוק הקריפטו ועל הכלכלה העולמית. חברות בלוקצ׳יין ופינטק שפועלות בשני השווקים מוצאות את עצמן במצב של אי ודאות משפטית ורגולטורית. ההגבלות על שיתופי פעולה ועסקאות בין מוסדות פיננסיים סינים ואירופיים עלולות להקשות על פרויקטים בינלאומיים ולעכב פיתוחים טכנולוגיים. עבור חברות קטנות ובינוניות מדובר באתגר משמעותי משום שאין להן את המשאבים להתמודד עם דרישות רגולציה כפולות ומנוגדות. המצב הזה יוצר סיכון אמיתי לירידה בהשקעות ובחדשנות בתחום הקריפטו.
בטווח הקצר המתח בין הצדדים מגביר את התנודתיות בשווקים. משקיעים החוששים מהחרפת הצעדים ומהשפעתם על זרימת ההון הדיגיטלי חוששים לקנות אתריום, ביטקוין או מטבעות דיגטליים אחרים. מדינות נוספות עוקבות אחרי ההתפתחויות בחשש שמא הן עצמן ימצאו את עצמן בעין הסערה אם ייקחו צד ברור בסכסוך. עבור מוסדות פיננסיים גדולים מדובר גם בשאלת מוניטין שכן מעורבות בקשרים עם גופים הנתונים לסנקציות עלולה לפגוע באמון הציבור. במצב כזה רבים בוחרים לנקוט זהירות יתר ולהקטין חשיפה לשווקים רגישים.
בטווח הארוך קיימת סכנה ליצירת פיצול עמוק יותר בשוק הקריפטו העולמי. אם מגמת ההפרדה בין הגושים הכלכליים תימשך ייתכן שנראה שתי מערכות מקבילות של תשתיות תשלום ומטבעות דיגיטליים. מצב כזה יקטין את האינטגרציה הכלכלית ויהפוך את המסחר הבינלאומי למורכב ויקר יותר. מעבר לכך, פיצול כזה עשוי לעכב את קביעת הסטנדרטים הגלובליים לשימוש בטכנולוגיות בלוקצ׳יין ולהגביר את חוסר הוודאות בשוק כולו.
מבט לעתיד: מטבעות גלובליים חדשים ומשחקי כוח
העימות הנוכחי בין סין לאיחוד האירופי משתלב במגמה רחבה יותר של חיפוש חלופות למטבעות המסורתיים בשליטת המערב. קבוצת BRICS, הכוללת את ברזיל, רוסיה, הודו, סין ודרום אפריקה, פועלת בשנים האחרונות לקידום מטבע בינלאומי חדש שיקטין את התלות בדולר האמריקאי ובאירו. אל היוזמה הצטרפו כבר מעל תריסר מדינות נוספות הרואות בה הזדמנות לשנות את מאזן הכוחות הגלובלי. היואן הדיגיטלי, שכבר נמצא בשימוש ניסיוני במספר מדינות שותפות, עשוי להיות כלי מרכזי באסטרטגיה הזו.
אם סין תבחר להאיץ את השימוש ביואן הדיגיטלי במסחר בינלאומי, היא עשויה ליצור מערכת תשלומים חלופית שתעקוף את המערכת הבנקאית המערבית. מערכת כזו תוכל להציע למדינות שותפות נגישות גבוהה יותר, פחות מגבלות רגולטוריות והגנה מפני סנקציות חיצוניות. התוצאה עלולה להיות חלוקה ברורה בין מדינות המעדיפות תשלומים דרך המערכת הקיימת לבין אלו המעדיפות את המערכת החדשה של BRICS. מהלך כזה יגביר את הפיצול הכלכלי ויחייב את המדינות והחברות לבחור צד במאבק.
העתיד של שוק הקריפטו יתעצב במידה רבה בהתאם להתפתחויות בזירה הזו. ייתכן שנראה הסלמה נוספת בין הגושים הכלכליים, ייתכן שתיווצר מערכת בינלאומית מקבילה שתפעל לצד המערכת הקיימת, וייתכן גם שנראה חזרה לשולחן המשא ומתן לצורך יצירת כללים אחידים לשימוש במטבעות דיגיטליים. מה שבטוח הוא שהקריפטו כבר איננו רק נושא טכנולוגי או פיננסי, אלא כלי במשחקי הכוח הגדולים ביותר של התקופה שלנו.
