מה בדיוק קרה שם?
זה נשמע כמו קטע מסרט מדע בדיוני, וקצת מזכיר את הסרט התחלה – Inception (2010), אבל לטענת חוקרים מסטארט־אפ בשם REMspace, זה בדיוק מה שקרה: שני אנשים הצליחו להעביר ביניהם מסר בזמן שישנו – כל אחד מהם בבית אחר, במיטה אחרת, באמצע חלום.
לפי הדיווחים, במהלך ניסוי שתוכנן מראש, הועבר מסר של מילה אחת בלבד בין המשתתפים. המילה עצמה לא פורסמה לציבור, אבל מה שכן נחשף הוא תהליך התקשורת שהתרחש בזמן השינה. הנה מה שידוע:
שני המשתתפים חוברו למכשור מיוחד שעקב אחר פעילות מוחית ונתונים ביולוגיים נוספים. כאשר המכשירים זיהו שאחד מהם נכנס למצב של חלום צלול – מצב שבו האדם מודע לכך שהוא חולם – הועברה אליו מילה אחת דרך אוזניות. אותו משתתף חזר על המילה תוך כדי החלום, והמערכת שמרה את המידע שהפיק. כעבור שמונה דקות, גם המשתתף השני נכנס לחלום צלול, והמילה שהוקלטה הועברה אליו באותו האופן. גם הוא חזר עליה מתוך שינה, וכשהשניים התעוררו – הצליחו לאמת ששניהם אכן "שוחחו" באמצעות אותה מילה, מבלי שהיו ערים לכך כלל.
REMspace לא חשפה את כל פרטי הטכנולוגיה או את המילה עצמה, אך טוענת שמדובר בצעד ראשון בדרך לתקשורת רציפה בין אנשים בתוך חלומות.
האם זו פריצת דרך שתשנה את הדרך שבה אנחנו מתקשרים? או שמדובר בניסוי מעניין בלבד?
הזמן יגיד, אבל אין ספק שזה פותח את הדמיון – ובגדול.
הטכנולוגיה שמאחורי החלום
REMspace שומרת על רוב הפרטים בסוד, אבל מתוך מה שפורסם עולה כי מדובר במערכת חדשנית הכוללת שילוב של מעקב אחר גלי מוח, זיהוי מצב שינה, ושליחת מסרים קוליים מדויקים.
בשלב הראשון, כל משתתף חובר למערכת שחיפשה סימנים לכך שהוא נכנס לשלב שינה בשם REM – שלב שבו מתרחשים רוב החלומות, כולל חלומות צלולים. לאחר שהמערכת זיהתה את הרגע הנכון, נשלחה מילה בודדת דרך אוזניות ישירות לתוך שינה עמוקה. האדם החולם שמע אותה בתוך החלום וחזר עליה בקול – מבלי להתעורר.
המערכת הקליטה את מה שהמשתתף אמר, ולאחר מכן שלחה את אותה המילה לאדם השני כשהוא נכנס לחלום. גם הוא שמע, חזר על המילה, וכשהתעורר – אישר שקלט אותה. כל התהליך היה אוטומטי ומדויק, תוך שימוש במעקב מוחי ובזיהוי של שינויים במצב התודעה. במילים פשוטות, זה היה סוג של "שלח וקבל" – רק בתוך עולם החלום.
מה זה חלום צלול ואיך זה קשור לניסוי
חלום צלול הוא מצב נדיר יחסית שבו אדם ישן, אבל מודע לחלוטין לכך שהוא חולם. בחלום כזה אפשר "לשלוט" באירועים, לשנות את הסביבה, ואפילו לתקשר עם עצמך – או כפי שטוענים החוקרים, עם מישהו אחר.
הניסוי התבסס בדיוק על זה. הרי אם מישהו לא יודע שהוא חולם, קשה להעביר לו מסר שיזכור או יבין. אבל כשאדם מודע לכך שהוא בתוך חלום, אפשר לנצל את הרגע הזה כדי להעביר מידע – כמו מילה פשוטה שמגיעה פתאום לתוך התודעה שלו.
היכולת לזהות בזמן אמת מתי אדם נכנס לחלום צלול, הייתה המפתח של REMspace להצלחת הניסוי. בלי זה, כל המסר היה פשוט נעלם בתוך החלום כמו עוד פרט סוריאליסטי שנשכח בבוקר.
רבים חווים חלום צלול לפחות פעם בחיים, גם אם לא יודעים לקרוא לו כך. התחושה היא שאתה "נכנס לסרט", רק שאתה גם הבמאי.
מדע בדיוני או הצצה לעתיד שמתקרב?
אם באמת אפשר לתקשר בתוך חלום, הדמיון מתחיל להשתולל – ולא במקרה. ברגע שאפשר לשלוח ולקבל מידע בזמן שינה, צצות אינספור אפשרויות מרחיקות לכת: ניתן לדמיין טיפולים פסיכולוגיים במצבי טראומה או חרדה שיתרחשו דרך חוויות מודרכות בתוך חלום, תרגול מיומנויות או פתרון בעיות בזמן שינה כאשר המוח פתוח במיוחד לקליטה וללמידה, ואף תקשורת עם אנשים מרוחקים – גם ללא חיבור לרשת או אמצעים טכנולוגיים רגילים. מעבר לכך, יש מי שחולמים על יצירת עולמות שיתופיים של חלימה, מעין "מפגשים ליליים" בהם אנשים יוכלו להיפגש ולהתקשר זה עם זה בתוך עולם חלום משותף.
מצד שני, עולות גם שאלות אתיות:
מי יחליט מה מותר או אסור לשלוח לתוך תודעה של אדם ישן?
האם בעתיד יהיה ניתן "לחדור" לחלומות של אחרים בלי רשות?
ומה יקרה כשחלומות כבר לא יהיו רק שלנו?
הטכנולוגיה אולי בתחילת דרכה, אבל הדיון סביב המשמעויות שלה – כבר כאן.
מי עומד מאחורי הניסוי המהפכני?
השם שמאחורי הסיפור כולו הוא מיכאל רדוגה, יזם בן 40 שחובב ניסויים לא שגרתיים, בלשון המעטה. רדוגה משך תשומת לב בעבר כשהשתיל לעצמו אלקטרודה במוח – לגמרי לבד – לאחר שצפה במשך שעות בניתוחים ביוטיוב.
לפני שהעז לעשות זאת על עצמו, הוא ניסה את ההליך על חמישה כבשים. כעבור חמישה שבועות הוציא את הרכיב מגופו, אבל הרעב לדחוף את גבולות התודעה לא עזב אותו.
רדוגה הקים את REMspace מתוך אמונה שאפשר להפוך את עולם השינה למרחב חדש של חקירה, למידה ותקשורת.
יש הרואים בו פורץ דרך אמיץ, ויש הטוענים שמדובר בסכנה עם פוטנציאל להרבה נזק.
כך או כך – קשה להתעלם מהעובדה שהוא הצליח לשים על השולחן שאלה שמעסיקה את האנושות כבר מאות שנים:
האם אנחנו יכולים לשלוט בחלומות שלנו – או שיום אחד הם ישלטו בנו?
