ראש השנה תשפ"ז נופל על שבת וראשון: מה זה עושה לשכר, לחופשות ולסידור עם הילדים

ערב ראש השנה תשפ"ז חל ביום שישי, 11 בספטמבר 2026. היום הראשון של החג הוא שבת, 12 בספטמבר, והיום השני הוא יום ראשון, 13 בספטמבר. מי שעובד חמישה ימים בשבוע מרוויח מהחג הזה יום חופש אחד בפועל, ושמו יום ראשון.

הדפוס הזה חוזר על עצמו לאורך כל תשרי השנה. ערב סוכות נופל שוב על שישי, יום ראשון של סוכות על שבת, ושמיני עצרת ושמחת תורה על שבת נוספת. רק יום כיפור, שחל ביום שני, מוציא לרוב העובדים יום עבודה מלא מהלוח.

הלוח המדויק של תשרי תשפ"ז

צום גדליה חל ביום שני, 14 בספטמבר. הוא אינו יום מנוחה ואינו מקנה שום זכות בעבודה. מי שצם חוזר למשרד כרגיל.

שלושה מתוך חמישה ימי חג נופלים על שבת

צו ההרחבה בדבר ימי חג מכיר בתשעה ימי מנוחה בשנה: שני ימי ראש השנה, יום כיפור, יום ראשון של סוכות, שמיני עצרת, ימים ראשון ושביעי של פסח, שבועות ויום העצמאות. חמישה מהתשעה נמצאים בתשרי.

בתשפ"ז שלושה מתוך החמישה האלה חלים בשבת: יום ראשון של ראש השנה ב-12 בספטמבר, יום ראשון של סוכות ב-26 בספטמבר ושמיני עצרת ב-3 באוקטובר. רק שניים נשארים בימי חול, יום שני של ראש השנה ביום ראשון 13 בספטמבר, ויום כיפור ביום שני 21 בספטמבר.

עובד במשכורת חודשית מקבל בפועל שני ימי מנוחה במקום חמישה, והמשכורת שלו לא זזה. עובד שעתי או יומי מרגיש את זה ישירות בתלוש.

עובד שעתי: דמי חגים על שני ימים בלבד

עובד בשכר שעתי או יומי זכאי לדמי חגים בגובה שכר יום עבודה רגיל עבור כל יום חג שבו לא עבד בגלל החג. שלושה תנאים מצטברים: ותק של שלושה חודשים לפחות במקום העבודה, היעדרות שנובעת מהחג ולא מיוזמה אישית, ועבודה ביום שלפני החג או ביום שאחריו. היעדרות בהסכמת המעסיק ביום הצמוד לחג לא פוגעת בזכאות.

הכלל המרכזי שמפיל את החישוב השנה: עובד יומי או שעתי אינו זכאי לדמי חגים עבור חג שחל בשבת, אם הוא ממילא אינו עובד בשבת. ההיגיון פשוט. דמי חגים נועדו לפצות על יום עבודה שאבד בגלל החג. בשבת לא היה יום עבודה לאבד.

לכן עובד שעתי בשבוע עבודה רגיל יקבל השנה דמי חגים עבור יום ראשון 13 בספטמבר ועבור יום כיפור 21 בספטמבר, ולא יקבל דבר עבור 12 בספטמבר, 26 בספטמבר ו-3 באוקטובר. עובד שמשתכר 60 שקל לשעה במשמרת של שמונה שעות מקבל 960 שקל דמי חגים בתשרי, במקום 2,400 שקל בשנה שבה כל חמשת הימים היו נופלים באמצע השבוע.

מי שכן עובד בשבת באופן קבוע, למשל בענפי שמירה, בתי מלון, תחבורה או בריאות, נמצא במצב אחר לגמרי. אצלו החג שחל בשבת אכן מבטל יום עבודה, והזכאות לדמי חגים נשמרת. אותו היגיון חל על עובד בשבוע של שישה ימים שעובד בפועל בימי שישי. ערב ראש השנה וערב סוכות הם עבורו ימי עבודה מקוצרים אמיתיים, ולא ימים שממילא היו פנויים.

יש כאן נקודה שמבלבלת הרבה עובדים שעתיים. ספטמבר 2026 לא בהכרח יהיה חודש רזה. בשבוע עבודה של ראשון עד חמישי יש בו 22 ימי עבודה פוטנציאליים, ורק שניים מהם נגרעים בגלל החג. נשארים 20 ימי עבודה בפועל ועוד שני ימי חג בתשלום, סך הכל 22 ימים משולמים. בשנה שבה ארבעה או חמישה ימי חג נופלים באמצע השבוע המספר דומה, פשוט בחלוקה אחרת.

מה שכן מסוכן לעובד השעתי הוא חול המועד. חמשת הימים בין 27 בספטמבר ל-1 באוקטובר הם ימי עבודה רגילים לכל דבר. מעסיק שסוגר את העסק בשבוע הזה מוציא את העובדים לחופשה על חשבון הצבירה שלהם, ומי שאין לו ימים צבורים פשוט לא מקבל שכר עבור חמישה ימים. זו הנקודה שבה עובד שעתי יכול לגלות ירידה של אלפי שקלים בתלוש אוקטובר, ולא בגלל החגים עצמם.

מי שעובד בחג עצמו

עובד שעתי או יומי שמועסק ביום חג זכאי ל-150% מהתעריף הרגיל על כל שעה. עובד במשכורת חודשית מקבל תוספת של 50% משכר יום עבודה, בנוסף למשכורת, וגם יום מנוחה חלופי בלי ניכוי מימי החופשה.

עובד שעתי או יומי שהועסק בחג בניגוד לרצונו זכאי ל-250%: דמי חגים בשיעור 100% ובנוסף 150% על העבודה עצמה. עבודה בחג מחייבת הסכמה של העובד, ואם העבודה נכפתה עליו התעריף המוגדל חל.

ערב חג בשישי: הקיצור ששווה כסף והקיצור שלא

ביום שלפני חג יום העבודה מתקצר. בשבוע של שישה ימים יום עבודה בערב חג עומד על שבע שעות, וכל שעה מעבר לכך היא שעה נוספת. בשבוע של חמישה ימים המתכונת הרגילה היא שבע שעות בתשלום שמונה, או שמונה שעות בתשלום תשע.

השנה שני ערבי חג נופלים על יום שישי, 11 ו-25 בספטמבר. עובד בשבוע של חמישה ימים כבר לא עובד בשישי, ולכן הקיצור הזה לא שווה לו כלום. עובד בשבוע של שישה ימים מקבל יום עבודה מקוצר שממילא היה קצר.

ערב יום כיפור הוא הסיפור היחיד שכן משנה. הוא חל ביום ראשון, 20 בספטמבר, יום עבודה מלא לכל דבר. במתכונת המקובלת עובדים בו שש שעות ומקבלים תשלום של תשע. זה יום העבודה הכי משתלם בתשרי תשפ"ז, ומי שלוקח אותו כיום חופשה מוותר על ההפרש הזה.

ימי חופשה: מה נספר ומה לא

ימי חג אינם נמנים במניין ימי החופשה השנתית. עובד שיצא לחופשה של שבועיים בתשרי לא אמור לראות ניכוי של ימי החג שנפלו בתוך התקופה. השנה זה פחות רלוונטי, כי רוב ימי החג נופלים על שבת שגם היא לא נמנית, אבל 13 ו-21 בספטמבר כן נכנסים לכלל.

מהצד השני, יום חופשה שנלקח בערב חג או בחול המועד נחשב יום חופשה מלא, גם אם יום העבודה בו קצר ממילא. עובד שלוקח את יום ראשון, 20 בספטמבר, משלם יום חופשה שלם עבור יום שבו היה עובד שש שעות ומקבל תשלום של תשע. זו העסקה הפחות משתלמת בלוח הזה מבחינת ניצול ימים, ובכל זאת היא קונה רצף של ארבעה ימים.

מעסיק קטן: מה חובה ומה לא

עובדים במשכורת חודשית מקבלים משכורת מלאה בספטמבר בלי קשר לפיזור החגים. אין חובת תוספת ואין הפחתה.

עובדים שעתיים ויומיים מזכים אתכם בשני תשלומי דמי חגים בתשרי, לא בחמישה. תשלום עבור החגים שחלו בשבת אינו חובה, ומעסיק שמשלם אותם עושה זאת מרצון או מכוח נוהג שקיים אצלו.

הוצאת עובדים לחופשה מרוכזת בחול המועד מותרת, בתנאי הודעה מוקדמת של 14 יום לפחות כשהחופשה נמשכת שבעה ימים ומעלה, ובתנאי שלעובד יש מספיק ימי חופשה צבורים. עובד שאין לו יתרה מספקת לא אמור להיכנס למינוס בכפייה.

שימו לב ליום הבחירה. עובד רשאי לקחת יומיים בשנה על חשבון ימי החופשה שלו, כשלפחות אחד מהם הוא מועד מתוך רשימה קבועה בחוק, וערב ראש השנה נמצא ברשימה הזאת. ההודעה נדרשת 30 יום מראש, ואי אפשר לסרב לה. השנה זה כמעט לא רלוונטי כי ערב ראש השנה נופל על שישי, אבל עובדים בשבוע של שישה ימים כן יכולים להשתמש בזה.

מתנות חג אינן חובה חוקית. מעסיק שנתן שי לחג באופן קבוע לאורך שנים יצר נוהג מחייב, ולא פשוט לבטל אותו בשנה אחת בלי הסכמה.

הורים: ראש השנה לא הבעיה, ה-20 בספטמבר כן

שנת הלימודים תשפ"ז נפתחת ביום שלישי, 1 בספטמבר 2026. חופשת ראש השנה במערכת החינוך היא 11 עד 13 בספטמבר, והתלמידים חוזרים ביום שני, 14 בספטמבר. כלומר החג הזה לא מייצר אפילו יום עבודה אחד בלי מסגרת. יום שישי ממילא קצר או פנוי, ושבת וראשון הם ימי חג שגם ההורים לא עובדים בהם.

הצרה מתחילה שבוע אחר כך. חופשת יום כיפור מתחילה ביום ראשון, 20 בספטמבר, ונמשכת עד יום שני 21 בספטמבר, וחוזרים ללימודים ביום שלישי, 22 בספטמבר. יום ראשון 20 בספטמבר הוא יום עבודה מלא לרוב ההורים, ואין בו גנים ואין בו בתי ספר.

חופשת סוכות נפתחת ביום שישי, 25 בספטמבר, ונמשכת עד שבת, 3 באוקטובר. החזרה ללימודים היא ביום ראשון, 4 באוקטובר. בתוך הרצף הזה יש חמישה ימי עבודה מלאים בלי מסגרת: 27, 28, 29 ו-30 בספטמבר ו-1 באוקטובר.

הסיכום המעשי להורים: שישה ימי עבודה בתשרי בלי גן ובלי בית ספר. יום ראשון 20 בספטמבר, וחמשת ימי חול המועד. צהרונים ברוב הרשויות אינם פועלים בחול המועד, ומי שסומך עליהם צריך לבדוק את זה מול הרשות בשבועות הקרובים ולא בשבוע החג.

שימו לב לצורה שבה החופשות בנויות השנה. בין החזרה ללימודים ב-14 בספטמבר לבין תחילת חופשת יום כיפור יש שבוע לימודים אחד בלבד, ובין 22 ל-24 בספטמבר יש עוד שלושה בלבד. שלושת ימי הלימודים האלה, שלישי עד חמישי, הם החלון היחיד בין יום כיפור לסוכות. מי שמתכנן חופשה משפחתית ארוכה יכול לוותר עליהם ולקבל רצף כמעט שלם מ-18 בספטמבר ועד 3 באוקטובר.

בגני הילדים התמונה זהה ללוח בתי הספר, וחזרת הגנים היא גם היא ב-4 באוקטובר. קייטנות חול המועד ברשויות נפתחות להרשמה בדרך כלל בתחילת ספטמבר ונסגרות מהר, ומי שמחכה לשבוע שלפני החג מוצא רשימות המתנה.

הצד ההפוך של המטבע הוא שהילדים כמעט לא מפסידים לימודים בראש השנה. בשנים שבהן החג נופל באמצע השבוע נפערת חופשה של שלושה או ארבעה ימים בתחילת ספטמבר, ופתיחת השנה מתפרקת. השנה יש עשרה ימי לימודים כמעט רצופים לפני ההפסקה האמיתית.

איך למתוח את החופשה בלוח הזה

לוח שבו החגים כבר צמודים לסוף השבוע מקשה על גשרים זולים, אבל יש בו שתי נקודות טובות מאוד.

העסקה הכי טובה בטבלה היא השורה הראשונה. יום חופשה אחד ביום ראשון, 20 בספטמבר, מייצר רצף של ארבעה ימים עד מוצאי יום כיפור. העסקה השנייה בטיבה היא ארבעה ימי חופשה שפורסים תשעה ימים רצופים סביב יום כיפור וכניסת סוכות.

מי שרוצה לחסוך ימי חופשה בכלל יכול פשוט לא לעשות כלום. השנה זה עובד יחסית טוב, כי החגים ממילא צמודים לסופי שבוע והרצף הטבעי של 11 עד 13 בספטמבר וכן של 20 עד 21 בספטמבר לא עולה יום חופשה אחד.

סידורים שצריך לסגור לפני

מערכת זה"ב, שבאמצעותה מתבצעות ההעברות הבנקאיות בין הבנקים, סגורה בתשרי תשפ"ז בשישה תאריכים: 12 ו-13 בספטמבר, 20 ו-21 בספטמבר, 26 בספטמבר ו-3 באוקטובר. שימו לב במיוחד ל-20 בספטמבר. ערב יום כיפור אינו יום עסקים בנקאי כלל, למרות שהוא יום עבודה רגיל בכל מקום אחר.

המשמעות המעשית: העברה שתשלחו ביום חמישי, 17 בספטמבר, אחרי שעת הסגירה, לא תיקלט אצל הצד השני לפני יום שלישי, 22 בספטמבר. מי שמשלם ספקים, שכר דירה או שכר עובדים בסוף החודש צריך לקחת את הפער הזה בחשבון.

מוסדות ציבור ורשויות מקומיות עובדים בערבי חג בשעות מצומצמות, ובערב יום כיפור רבים מהם סוגרים בצהריים. יום שני, 14 בספטמבר, הוא יום עבודה מלא לכל דבר, וזה למעשה יום הפעילות הרציף הראשון אחרי ראש השנה.