רשות החשמל מקדמת מתווה שמחליף את המודל האחיד לגגות סולאריים בשלוש מדרגות הספק. התעריף למתקנים ביתיים אמור לרדת מ-48 עד 54 אגורות לקילוואט שעה לכ-35 אגורות. ההסדר הקיים תקף עד סוף 2026, ומי שמתחבר תחתיו נועל את התעריף ל-25 שנה.
זה ההבדל בין החישובים שראית לפני שנתיים לחישובים של היום, וזו גם הסיבה שכל מספר בפוסט הזה מסומן בתאריך. תעריף החשמל הביתי עודכן לאחרונה ב-3 באוגוסט 2026 ועומד על 63.52 אגורות לקילוואט שעה כולל מע״מ, ו-53.83 אגורות בלי מע״מ. מכאן מתחיל כל חישוב החזר אמיתי.
מה בדיוק משתנה במתווה החדש
המודל שרשות החשמל מקדמת מפצל את הגגות לשלוש מדרגות במקום תעריף אחיד:
- עד 30 קילוואט, קטגוריית הגגות הביתיים: תעריף קבוע, עם הפחתה של אחוז אחד בכל רבעון.
- 30 עד 100 קילוואט, בתי ספר, קניונים ובנייני מגורים גדולים: תמחור לפי שעות היממה.
- 100 עד 630 קילוואט, מרכזים מסחריים: מודל SMP תחרותי בזמן אמת.
הנימוק הרשמי הוא הפחתת הנטל שהגגות הסולאריים מטילים על כלל משלמי החשמל. בפועל, המשמעות לבעל בית פרטי היא שהפער בין חיבור בשנת 2026 לחיבור בשנת 2027 יכול להגיע לכשליש מההכנסה השנתית מהגג, לאורך 25 שנה. גם בתוך המתווה הנוכחי כבר נבחנת הפחתה מדורגת לכ-38.4 אגורות ואחר כך לכ-35.67 אגורות.
בכיוון ההפוך, משרד האנרגיה השיק את פורטל מתחדשת שאמור לקצר את הליכי הרישוי מארבעה עד שישה חודשים לכשלושים יום. היעד הממשלתי הוא 30 אחוז ייצור מאנרגיה מתחדשת עד 2030.
שלושת המסלולים, ומי מתאים לכל אחד
מכירה מלאה, או תעריף הזנה. כל קילוואט שעה שהגג מייצר נמכר לרשת בתעריף קבוע, ואתה ממשיך לקנות את כל החשמל שלך בתעריף הרגיל. פשוט לחישוב, לא תלוי בשעות שבהן אתה בבית, ולכן זה המסלול שרוב הבתים הפרטיים נמצאים בו. התעריף למערכת עד 15 קילוואט הוא כ-48 אגורות לקילוואט שעה, נעול ל-25 שנה.
מונה נטו. החשמל שהמערכת מייצרת מקזז ישירות את הצריכה שלך. כל קילוואט שעה שנצרך ברגע הייצור שווה לך את מלוא התעריף הביתי, כלומר 63.52 אגורות ולא 48. ההפרש הוא 32 אחוז לטובת המונה נטו, אבל רק על החלק שנצרך בזמן אמת. אם הבית ריק בין 8 בבוקר ל-5 אחר הצהריים, החלק הזה קטן.
צריכה עצמית עם אגירה. המערכת מייצרת ביום, הסוללה שומרת, והבית צורך בערב. זה המסלול היחיד שמנצל את פערי התעו״ז, והוא גם היקר ביותר. סעיף האגירה בהמשך מפרק את המספרים.
קיימים גם מסלולים חלופיים בהסדרה: מסלול החזר מואץ שמשלם כ-60 אגורות בחמש השנים הראשונות ואחר כך כ-39 אגורות, ומסלול צמוד מדד בכ-38.7 אגורות. מסלול ההחזר המואץ מקצר את זמן ההחזר על חשבון הרווח המצטבר לאורך 25 השנים.
התעריפים בפועל, אוגוסט 2026
| מה | תעריף | הערה |
|---|---|---|
| חשמל ביתי שאתה קונה, כולל מע״מ | 63.52 אגורות לקוט״ש | עודכן 3 באוגוסט 2026 |
| חשמל ביתי, לפני מע״מ | 53.83 אגורות | מע״מ 18 אחוז |
| תעריף הזנה, מערכת עד 15 קילוואט | כ-48 אגורות | נעול ל-25 שנה |
| תעריף הזנה, 15 עד 100 קילוואט | כ-37 עד 41 אגורות | תלוי במסלול |
| פרמיה אורבנית | תוספת 6 אגורות | גגות בשטח בנוי, עד 2042 |
| תעו״ז קיץ, שעות שפל | 52.83 אגורות | כולל מע״מ |
| תעו״ז קיץ, שעות פסגה | 168.95 אגורות | 17:00 עד 23:00 בימי חול |
| תעו״ז חורף, שעות שפל | 45.57 אגורות | כולל מע״מ |
| תעו״ז חורף, שעות פסגה | 120.71 אגורות | כולל מע״מ |
שים לב לשורה החמישית. הפרמיה האורבנית מוסיפה 6 אגורות לכל קילוואט שעה למתקנים על גגות בשטח בנוי, והיא רצה עד 2042. על מערכת של 10 קילוואט במרכז הארץ זו תוספת של קרוב לאלף שקל בשנה, וקיצור של כשמונה חודשים בזמן ההחזר. משווק שלא מזכיר אותה בהצעה או לא יודע להסביר למה היא לא חלה על הכתובת שלך, לא עשה שיעורי בית.
שים לב גם לפער בין שורת השפל בקיץ לשורת הפסגה בקיץ: 52.83 מול 168.95 אגורות. פי 3.2. הפער הזה הוא כל הסיפור של הסוללות, ונחזור אליו.
החישוב המלא: בית עם חשבון של 800 שקל בחודש
800 שקל לחודש בתעריף של 63.52 אגורות הם כ-1,260 קילוואט שעה בחודש, כלומר כ-15,100 קילוואט שעה בשנה. לשם השוואה, משפחה ממוצעת שצורכת 400 קילוואט שעה בחודש משלמת כ-254 שקל על הצריכה עצמה. הבית בדוגמה הזו צורך בערך פי שלושה מהממוצע, מה שמאפיין בית פרטי עם מיזוג בכל החדרים, ולעיתים גם רכב חשמלי.
אלה ההנחות, וזה המקור של כל אחת מהן:
| הנחה | ערך | על מה היא נשענת |
|---|---|---|
| צריכה שנתית | 15,100 קוט״ש | 800 שקל לחודש בתעריף 63.52 אגורות |
| הספק המערכת | 10 קילוואט | כ-67 מ״ר גג, בערך 24 עד 30 פאנלים |
| ייצור שנתי לכל קילוואט | 1,600 קוט״ש | אמצע הטווח 1,400 עד 1,700 שמפרסמים מתקינים בישראל |
| ייצור שנתי כולל | 16,000 קוט״ש | 10 כפול 1,600 |
| עלות המערכת כולל מע״מ ואגרות | 53,000 שקל | טווח שוק של 3,500 עד 5,500 שקל לקילוואט לפני מע״מ |
| תעריף הזנה | 48 אגורות | הסדר עד 15 קילוואט, נעול 25 שנה |
| דעיכה שנתית | 0.5 אחוז | אחריות תפוקה ליניארית טיפוסית |
ועכשיו שלוש התוצאות, לפי המסלול:
| תרחיש | הכנסה או חיסכון בשנה | החזר ההשקעה |
|---|---|---|
| מכירה מלאה, 48 אגורות | 7,680 שקל | 6.9 שנים |
| מכירה מלאה עם פרמיה אורבנית, 54 אגורות | 8,640 שקל | 6.1 שנים |
| מונה נטו, כל הייצור נצרך בבית, 63.52 אגורות | 10,163 שקל | 5.2 שנים |
השורה השלישית היא גבול עליון תיאורטי. היא מניחה שכל קילוואט שעה שהגג מייצר נצרך באותו רגע בבית, וזה לא קורה באף בית. השורה הראשונה היא הרצפה. המציאות שלך נמצאת בין 6.9 ל-5.2 שנים, וככל שיותר מהצריכה שלך מתרחשת בשעות אור, אתה קרוב יותר לקצה התחתון.
הדעיכה השנתית של 0.5 אחוז כמעט לא משנה את זמן ההחזר. לאורך שבע שנים היא מצטברת לכשני אחוזים ומוסיפה כחודשיים. היא כן משנה את התמונה ל-25 שנה: בממוצע המערכת תייצר כ-93.8 אחוז מהתפוקה של השנה הראשונה, כלומר כ-375,000 קילוואט שעה מצטברים. ב-48 אגורות אלה כ-180,000 שקל, וב-54 אגורות עם הפרמיה כ-202,600 שקל. אחרי החזר העלות ההתחלתית נשארים בין 127,000 ל-150,000 שקל, פחות החלפת ממיר אחת שסביר שתידרש איפשהו באמצע הדרך.
אותו חישוב, שלושה אזורים ושלושה גדלים
הטווח שמפרסמים מתקינים בישראל לייצור שנתי הוא 1,400 עד 1,700 קילוואט שעה לכל קילוואט מותקן. הקצה התחתון מתאים לגגות בצפון, האמצע למרכז, והקצה העליון לדרום. עלות המערכת בטבלה נגזרת מטווח של 3,500 עד 5,500 שקל לקילוואט לפני מע״מ, כשמערכות קטנות יושבות בקצה היקר של הטווח לכל יחידת הספק ומערכות גדולות בקצה הזול.
| אזור | הספק | ייצור שנתי | עלות כולל מע״מ | הכנסה ב-48 אגורות | החזר | החזר עם פרמיה אורבנית |
|---|---|---|---|---|---|---|
| צפון, 1,450 קוט״ש לקילוואט | 5 קילוואט | 7,250 קוט״ש | 32,000 שקל | 3,480 שקל | 9.2 שנים | 8.2 שנים |
| צפון | 10 קילוואט | 14,500 קוט״ש | 53,000 שקל | 6,960 שקל | 7.6 שנים | 6.8 שנים |
| צפון | 15 קילוואט | 21,750 קוט״ש | 73,500 שקל | 10,440 שקל | 7.0 שנים | 6.3 שנים |
| מרכז, 1,600 קוט״ש לקילוואט | 5 קילוואט | 8,000 קוט״ש | 32,000 שקל | 3,840 שקל | 8.3 שנים | 7.4 שנים |
| מרכז | 10 קילוואט | 16,000 קוט״ש | 53,000 שקל | 7,680 שקל | 6.9 שנים | 6.1 שנים |
| מרכז | 15 קילוואט | 24,000 קוט״ש | 73,500 שקל | 11,520 שקל | 6.4 שנים | 5.7 שנים |
| דרום, 1,700 קוט״ש לקילוואט | 5 קילוואט | 8,500 קוט״ש | 32,000 שקל | 4,080 שקל | 7.8 שנים | 7.0 שנים |
| דרום | 10 קילוואט | 17,000 קוט״ש | 53,000 שקל | 8,160 שקל | 6.5 שנים | 5.8 שנים |
| דרום | 15 קילוואט | 25,500 קוט״ש | 73,500 שקל | 12,240 שקל | 6.0 שנים | 5.3 שנים |
שלוש מסקנות שיוצאות מהטבלה, וכולן מנוגדות למה שנשמע בשיחת מכירה:
גודל המערכת חשוב יותר מהאזור. מעבר מ-5 ל-15 קילוואט באותו מקום מקצר את ההחזר בכשנתיים, בין 1.8 שנים בדרום ל-2.2 שנים בצפון. מעבר מהצפון לדרום באותו גודל מקצר בכשנה. מי שגר בחיפה ומתלבט אם "כדאי בכלל בצפון" שואל את השאלה הלא נכונה. מערכת של 15 קילוואט בצפון מחזירה מהר יותר ממערכת של 5 קילוואט בבאר שבע.
15 קילוואט הוא הקו האדום. מעליו התעריף יורד מ-48 אגורות לטווח של 37 עד 41. מערכת של 18 קילוואט תייצר יותר חשמל ותכניס פחות כסף ליחידת הספק. אם הגג מאפשר 20 קילוואט, בדוק אם עדיף לעצור ב-15.
מערכת של 5 קילוואט היא העסקה הגרועה בטבלה. העלות הקבועה של התקנה, ממיר, תשתית וחיבור לרשת כמעט אינה יורדת עם ההספק, ולכן העלות ליחידת הספק במערכות קטנות היא בקצה העליון של הטווח. יש הצעות מחיר למערכות של 5 עד 6 קילוואט שמגיעות ל-38,000 עד 60,000 שקל, ובקצה העליון הזה ההחזר חוצה עשר שנים.
אגירה: מתי סוללה משתלמת, ומתי לא
סוללה ביתית של 10 עד 15 קילוואט שעה עולה בישראל בין 25,000 ל-50,000 שקל. יחידה מוכרת בקיבולת 13.5 קילוואט שעה נמכרת בכ-40,000 עד 45,000 שקל, כולל התקנה, ממיר משולב ואחריות לעשר שנים. סוללה קטנה של 5 עד 7 קילוואט שעה נעה בין 15,000 ל-25,000 שקל. הסוללה לבדה מהווה 40 עד 60 אחוז מעלות המערכת המשולבת.
עכשיו החישוב שמשווקים נוטים לדלג עליו. הרווח מסוללה מגיע מהפער בין התעריף שבו אתה טוען לתעריף שבו היית קונה חשמל. בקיץ הפער בין שפל לפסגה הוא 168.95 פחות 52.83, כלומר 116.12 אגורות לקילוואט שעה. בחורף 120.71 פחות 45.57, כלומר 75.14 אגורות. שעות הפסגה חלות בימי חול בלבד, בין 17:00 ל-23:00, ומעבר לתעו״ז מחייב מונה חכם.
| תרחיש | חישוב | חיסכון שנתי | החזר על סוללה ב-42,500 שקל |
|---|---|---|---|
| ריאלי: 10 קוט״ש ביום, ימי חול בלבד | 10 כפול 1.1612 כפול 130 יום, ועוד 10 כפול 0.7514 כפול 120 יום | 2,412 שקל | 17.6 שנים |
| נדיב: 10 קוט״ש ביום, כל ימות השנה | 10 כפול 1.1612 כפול 182 יום, ועוד 10 כפול 0.7514 כפול 183 יום | 3,488 שקל | 12.2 שנים |
גם התרחיש הנדיב, שמניח מחזור טעינה ופריקה מלא כל יום בשנה כולל שבתות וחגים, מגיע ל-12.2 שנים. האחריות על הסוללה היא עשר עד חמש עשרה שנים. במילים אחרות, בתעריפים של אוגוסט 2026 סוללה לא מחזירה את עצמה על פערי תעריף בתוך תקופת האחריות שלה, גם לא בהנחות הכי אופטימיות. הצעות שמדברות על החזר של שש עד עשר שנים על הסוללה מניחות פערי תעריף או ניצול יומי שהמספרים למעלה לא תומכים בהם.
יש שלושה מצבים שבהם סוללה כן מוצדקת. הראשון הוא גיבוי: אם באזור שלך יש הפסקות חשמל תכופות, או שיש בבית ציוד רפואי או שרת שאסור לו ליפול, אתה קונה זמינות ולא תשואה, וזה חישוב אחר לגמרי. השני הוא בית עם צריכת ערב חריגה, מזגנים שרצים מ-17:00 עד חצות ורכב חשמלי שנטען בבית, שבו מספר הקילוואט שעה שאפשר להזיז משעות הפסגה גבוה בהרבה מעשרה. השלישי הוא הצטרפות לסוללה בשלב מאוחר יותר, אחרי שמחירי האגירה ירדו עוד. אם המתקין מציע להשאיר תשתית לממיר היברידי בלי לקנות סוללה היום, זו לרוב ההחלטה הזולה.
המס על ההכנסה מהגג
החוק לעידוד השקעה באנרגיות מתחדשות קובע שלושה מסלולים להכנסה ממכירת חשמל, וההטבה ניתנת לתקופה של עד 25 שנים משנת המס הראשונה שבה בחרת מסלול. אפשר לשנות מסלול מדי שנה.
| מסלול | שיעור המס | תקרה שנתית 2026 | ניכוי הוצאות ופחת |
|---|---|---|---|
| פטור מלא | 0 אחוז | 28,600 שקל | לא רלוונטי |
| מס מופחת | 10 אחוז | 122,833 שקל | אסור |
| מס שולי | לפי מדרגות המס שלך | אין תקרה | מותר |
התקרות מתעדכנות מדי שנה. ב-2025 הפטור עמד על 27,900 שקל ומסלול העשרה אחוזים על 120,000 שקל.
המסקנה המעשית פשוטה: כל תשע השורות בטבלת האזורים והגדלים נכנסות לפטור המלא. אפילו מערכת של 15 קילוואט בדרום עם פרמיה אורבנית מכניסה 13,770 שקל בשנה, פחות מחצי מתקרת הפטור. הכנסה מגג ביתי בישראל כמעט אף פעם לא נוגעת במס. הסיפור משתנה כשמדובר בגג של בניין: מערכת של 100 קילוואט תייצר בערך 160,000 קילוואט שעה בשנה, ואפילו בתעריף המדרגה השנייה זו הכנסה שחוצה בבירור את תקרת הפטור ונכנסת למסלול העשרה אחוזים.
מקרה נפרד הוא בעל בית שמשכיר את הגג ליזם במקום להקים מערכת בעצמו. הכנסה מהשכרת מקרקעין מטופלת אחרת: פטור עד 6,000 שקל בשנה נכון ל-2026, פטור חלקי בשיעור 31 אחוז עד 12,000 שקל, או לחלופין מסלול של 10 אחוז בלי תקרה אבל בלי אפשרות לנכות הוצאות. אם עלו על שולחנך גם הצעה להקים בעצמך וגם הצעה להשכיר את הגג, שים לב שאלה לא רק שני מחירים אלא גם שני משטרי מס.
גג משותף: מה השתנה, ומה עדיין תקוע
המחסום הגדול בבתים משותפים היה תמיד השאלה איזה רוב נדרש. ב-2 ביולי 2025 הבהיר משרד המשפטים שבעלי דירות רשאים להתקשר עם יזם להקמת מערכת סולארית על גג הבניין ברוב של שני שלישים מבעלי הדירות. ההבהרה גם קובעת שההסכמה אינה מקנה ליזם זכות קניינית ברכוש המשותף, כלומר היזם הוא קבלן ולא שותף בבעלות על הגג. במקביל קיים מסלול לבעל דירה בודד לפי סעיף 59י לחוק המקרקעין.
מה שהתהליך עדיין דורש מוועד בית:
- בדיקת הגג לפני הכל. גג בניין מגורים כבר עמוס בדודי שמש, מזגנים, אנטנות וחדר מכונות של מעלית. השטח הפנוי בפועל קטן משמעותית משטח הגג.
- הכתובת במפת הסבירות של חברת החשמל. חברת החשמל מפרסמת מפה שמראה את סבירות החיבור לפי כתובת. יש אזורים שבהם הרשת המקומית רוויה, ובקשה תיתקל בסירוב או בהמתנה ארוכה. בדיקה של דקה במפה חוסכת חודשים.
- היתר בנייה. מערכות מעל 50 קילוואט מחייבות בקשה להיתר מהוועדה המקומית. מתחת לרף הזה ההתקנה נחשבת בנייה קלה ופטורה. הליך ההיתר עצמו נמשך שלושה עד ארבעה שבועות כשהוא נדרש.
- מדרגת התעריף. מערכת של בניין נופלת לרוב בטווח 30 עד 100 קילוואט, שבמתווה החדש מתומחר לפי שעות היממה ולא בתעריף קבוע. זה משנה את החישוב לגמרי לעומת גג של בית פרטי.
- המימון. בנקים מציעים הלוואות ייעודיות בריבית של פריים ועוד 1.5 אחוז, סביב 7 אחוז. מערכת בעלות 53,000 שקל בפריסה לעשר שנים היא כ-615 שקל בחודש, סכום שאמור להיבלע בחיסכון בחשבון החשמל של הרכוש המשותף.
שאלה שכדאי להכריע בכתב לפני ההצבעה: לאן הולכת ההכנסה. קיזוז מול חשבון החשמל של הרכוש המשותף הוא הפתרון הפשוט, כי הוא לא יוצר הכנסה אישית לאף דייר ולא מייצר שאלות מס פרטניות. חלוקה ישירה בין הדיירים מסובכת בהרבה, במיוחד כשדירות מתחלפות בעלים באמצע 25 השנים.
שבע שאלות שחייבים לשאול מתקין לפני חתימה
1. איזה תאריך נועל את התעריף? יום החתימה, יום אישור הבקשה בחברת החשמל, או יום החיבור בפועל? זו השאלה היקרה ביותר ברשימה. ההסדר של 48 אגורות תקף עד סוף 2026, והמתווה שבא אחריו מדבר על כ-35 אגורות. התהליך מהחתימה ועד החיבור נמשך בדרך כלל שישה עד עשרה שבועות. בקש שהתשובה תופיע בחוזה.
2. מה מצב הכתובת שלי במפת הסבירות של חברת החשמל? ומה קורה אם הבקשה נדחית: מי מחזיר את המקדמה, ותוך כמה זמן.
3. האם הפרמיה האורבנית של 6 אגורות חלה על הגג הזה? ועל סמך מה. הפרמיה שווה כ-960 שקל בשנה על מערכת של 10 קילוואט במרכז, ורצה עד 2042.
4. מה הייצור השנתי שאתה מתחייב לו בקילוואט שעה? לא ב"אחוזי חיסכון" ולא ב"עד". בקש מספר לכל קילוואט מותקן והשווה ל-1,400 עד 1,700. הצעה שמבטיחה 1,900 קילוואט שעה לקילוואט צריכה הסבר טוב מאוד.
5. מה העלות לקילוואט מותקן לפני מע״מ? טווח השוק הוא 3,500 עד 5,500 שקל. חלק את המחיר הכולל בהספק ותראה איפה ההצעה נופלת. אם היא מעל 5,500, בקש לדעת מה בדיוק מייקר אותה: סוג הגג, מרחק מלוח החשמל, ציוד פרימיום.
6. מה האחריות על הממיר, ומי משלם על החלפה? 25 שנה על תפוקת הפאנלים הן סטנדרט בשוק, ולרוב מדובר בירידה ליניארית של עד 0.5 אחוז בשנה או במודל מדרגות של 90 אחוז בסוף שנה 10 ו-80 אחוז בסוף שנה 25. הממיר הוא סיפור אחר: האחריות עליו נעה בין 5 ל-12 שנים. בקש להבין מה עולה החלפה בשנה 12.
7. מי אחראי לאיטום הגג ולנזקי חדירת מים, ולכמה שנים? וכשיירד גשם על גג שדורש תיקון, מי מפרק את הפאנלים, מי מרכיב חזרה, ומי משלם. ההתקנה עצמה נמשכת חמישה עד שמונה ימים, אבל הגג נשאר איתך 25 שנה.
ארבעה מספרים לזכור
48 אגורות לקילוואט שעה, נעולים ל-25 שנה, בהסדר שתקף עד סוף 2026. המתווה הבא מדבר על כ-35 אגורות.
15 קילוואט היא התקרה לתעריף הגבוה. מעליה יורדים ל-37 עד 41 אגורות.
3,500 עד 5,500 שקל לקילוואט מותקן לפני מע״מ. זה המדד היחיד שמאפשר להשוות שתי הצעות מחיר.
28,600 שקל תקרת הפטור ממס להכנסה מייצור חשמל ב-2026. כמעט כל גג ביתי נשאר מתחתיה.





