השערת התעודות: מה הספר שהגדיר אותה באמת אומר, ועכשיו גם בעברית

"השערת התעודות" היא אחד הביטויים שמופיעים בכל דיון על חיבור התורה, ואחד המעטים שכמעט אף אחד לא פגש את הניסוח המקורי שלהם. הסיבה פשוטה: הספר שהגדיר אותה לא היה קיים בעברית עד החודש הזה. הנה מה שהוא בעצם אומר, מה יש בו, ולמי הוא מתאים.

מה זו בכלל השערת התעודות

הטענה הבסיסית היא שהתורה אינה חיבור אחיד אלא טקסט שנערך ממספר מקורות כתובים, שנוצרו בתקופות שונות ונשזרו זה בזה בידי עורכים. הראיות שעליהן היא נשענת הן טקסטואליות ולא תיאולוגיות:

• כפילויות. אותו אירוע מסופר פעמיים, בשינויי פרטים. שני סיפורי בריאה, שני תיאורים של הברית עם אברהם, שתי גרסאות למספר החיות בתיבה.
• החלפת שמות האל. קטעים שלמים משתמשים בשם המפורש, אחרים באלוהים, והחלוקה אינה אקראית אלא נופלת על אותם גבולות שבהם נופלות הכפילויות.
• הבדלי לשון וסגנון. נוסחאות קבועות שחוזרות במקור אחד ולא באחר. בבראשית י, למשל, מקור אחד אומר בעקביות "ובני" והאחר "ילד".
• תפיסות שונות. יחס שונה למקום הפולחן, לתפקיד הכוהנים ולמעמד הלוויים.

המקורות המקובלים בשמותיהם הנוכחיים הם J (יהוויסטי), E (אלוהיסטי), D (ספר דברים) ו-P (כוהני).

האדם שמאחורי זה

יוליוס ולהאוזן (1844 עד 1918) לא המציא את הרעיון. חוקרים לפניו, וכבר חכמים בימי הביניים, הצביעו על קשיים בטקסט. מה שוולהאוזן עשה היה לבנות מזה מערכת מסודרת: לקבוע סדר כרונולוגי בין המקורות, לעקוב אחרי העריכה לאורך ההיסטוריה, ולהחיל את הניתוח על כל אחד ואחד מפרקי בראשית עד יהושע, ואחר כך גם על שופטים, שמואל ומלכים.

פרט שמפתיע גם מי שלמד את הנושא: ולהאוזן לא כתב P. את המקור הכוהני הוא סימן באות Q, קיצור של ספר ארבע הבריתות בגרמנית. התרגום החדש משאיר את הסימון שלו כמות שהוא, מתוך החלטה מודעת לא לטשטש את עמדתו ההיסטורית, ולכן כדאי לדעת את זה מראש.

מה בדיוק כלול בספר

הספר שתורגם הוא חיבורם של התורה ונביאים ראשונים, מהדורת ברלין 1899. חשוב להבחין: זהו לא פרולגומנה לתולדות ישראל, חיבורו המפורסם יותר של ולהאוזן, אלא החיבור הטכני שבו נמצאת העבודה הפילולוגית עצמה.

• חיבורו של ההקסטאוך (כ-140 עמודים): ניתוח בראשית, שמות, ויקרא, במדבר, דברים ויהושע, לפי יחידות. כולל חלק נפרד על גופי החקיקה הגדולים שבחומש ועל יחסם לסיפור.
• חיבורם של הספרים ההיסטוריים (כ-60 עמודים): שופטים, רות, שמואל ומלכים. זו התוספת העיקרית של מהדורת 1899.
• תוספות (כ-45 עמודים): נספח הערות הערוך לפי מראי מקום, מבראשית ב עד מלכים ב.
• הערת מתרגם בפתח הספר, שמפרטת את ההכרעות שבתרגום.

שלוש הכרעות תרגום ששווה להכיר

המונח הקסטאוך נשמר. הוא מונח מקצועי שאין לו תחליף עברי, ועצם השימוש בו הוא טענה: שיהושע שייך ליחידה אחת עם התורה. בשם הספר, לעומת זאת, הועדף ניסוח עברי מוכר.

מראי המקום הם שלו, בלי שינוי. מתברר שוולהאוזן מנה פרקים ופסוקים לפי נוסח המסורה ולא לפי החלוקה הנוצרית, וזה אומת בגוף הספר. הסימון הותאם לכתיב העברי המקובל, כלומר מספר הפרק באות ומספר הפסוק בספרות, אבל המספרים עצמם לא נגעו בהם.

ציטוטי המקרא זוהו והוחזרו לעברית. כשוולהאוזן מצטט בתרגום גרמני או לטיני, הפסוק זוהה והובא בנוסחו העברי. כשהציטוט הוא דווקא תרגומו הביקורתי שלו, השונה מנוסח המסורה, תורגמה לשונו שלו. זה הבדל שמשנה את משמעות הטיעון, ולכן הוא מסומן.

למי זה מתאים

מתאים למי שלומד או מלמד מקרא, לימודי יהדות, היסטוריה של ישראל הקדומה או תולדות הדתות, ולמי שהנושא מעניין אותו ברצינות ונמאס לו לקרוא תקצירים של תקצירים. מתאים גם למי שחולק על ולהאוזן ורוצה לחלוק עליו בידיעה.

פחות מתאים כקריאה ראשונה בנושא. זה ספר ניתוח צפוף, לא ספר מבוא. מי שמתחיל מאפס ירוויח מקריאת מבוא כללי לחקר המקרא לפני כן.

שלוש שאלות שחוזרות

האם זה אומר שהתורה אינה מן השמים? הספר אינו עוסק בשאלה הזאת. הוא עוסק בשאלה כיצד הטקסט שלפנינו הורכב מבחינה ספרותית. התשובות התיאולוגיות לשאלה מה נובע מכך נעות על קשת רחבה מאוד, ואנשים מאמינים מחזיקים בכל אחת מהן. ולהאוזן עצמו היה בנו של כומר פרוטסטנטי ועזב את הקתדרה לתיאולוגיה ב-1882 מתוך הבנה שעבודתו אינה מכשירה סטודנטים לכמורה.

האם המחקר עדיין מחזיק בזה? לא במתכונת המקורית. ההסכמה הרחבה של אמצע המאה ה-20 התפוררה, ויש היום אסכולות שמערערות על עצם הרעיון של מקורות רציפים, אחרות שמאחרות באופן דרמטי את תאריכי החיבור, ואחרות שטוענות שהמקור הכוהני קדום ולא מאוחר כפי שסבר ולהאוזן. מה שנשאר יציב הוא התצפיות הטקסטואליות עצמן. הוויכוח הוא על מה נובע מהן.

האם יש בספר אמירות בעייתיות על היהדות? בכתביו של ולהאוזן יש אמירות על היהדות שלאחר הגלות שנשמעות היום רע, והן נשמעו רע גם בזמנו. חוקרים יהודים בני התקופה, ובראשם שלמה שכטר, הגיבו עליהן בחריפות. בחיבור הספציפי הזה, שהוא בעיקרו עבודה פילולוגית של השוואת נוסחאות וספירת פסוקים, הן אינן העיקר, אבל ראוי לדעת שהן חלק מן התמונה.

הפרטים הטכניים

הספר ראה אור בהוצאת books.knowledge.org.il. לדף הספר ולהורדת הטעימה. בנושאים קרובים אפשר לקרוא אצלנו גם על עיצוב הגיבור המקראי במחזותיו של משה שמיר ועל המילים החדשות של העברית.