ירושה דיגיטלית: מה קורה לחשבונות שלכם אחרי המוות, ומה אפשר להגדיר היום

בדצמבר 2012 נהרגה בברלין נערה בת 15 שנפגעה מרכבת. הוריה ביקשו להיכנס לחשבון הפייסבוק שלה, גם כדי להבין אם היה שם רמז לכוונת התאבדות וגם כדי להתמודד עם דרישה כספית מצד נהג הרכבת. פייסבוק כבר הפכה את הפרופיל לדף הנצחה, והדלת ננעלה.

ההליך נמשך שש שנים. ב-12 ביולי 2018 קבע בית המשפט הפדרלי לעניינים אזרחיים בגרמניה, ה-Bundesgerichtshof, בתיק III ZR 183/17, שחוזה השימוש בין הנערה לפייסבוק הוא חוזה שעובר ליורשים מכוח דין, ושההורים זכאים לגישה מלאה לחשבון ולתכניו. בית המשפט דחה את טענות פייסבוק בדבר סודיות תקשורת, זכויות אישיות והגנת מידע, בין היתר משום שהגנת המידע האירופית אינה חלה על נתוני נפטרים. זו הערכאה האזרחית העליונה בגרמניה, לא בית המשפט החוקתי.

שש שנים של התדיינות בשביל חשבון אחד. לכן החלק המעשי כאן הוא לא מה שהמשפחה תעשה אחר כך, אלא מה שאתם מגדירים היום, בעשר דקות.

מה השתנה ביולי 2025

עד לפני שנה לא הייתה בישראל חקיקה שעוסקת ישירות בשאלה הזאת. חוק הגישה לתוכן דיגיטלי לאחר פטירתו של אדם, התשפ"ד-2024, פורסם ב-23 ביולי 2024 ונכנס לתוקף שנה לאחר מכן, ב-23 ביולי 2025. הוא אינו חוק ירושה ואינו עוסק בכסף. הוא עוסק בתוכן ובגישה אליו.

שתי הגדרות בסעיף 1 קובעות את גבולותיו. תוכן דיגיטלי אישי הוא תוכן שמשתמש יצר, ערך או שמר ונמצא בחשבונו: פוסטים, תמונות, סרטונים, קבצים. ספק שירות הוא שירות מקוון שנועד או משמש בעיקרו לשיתוף, הפצה, שמירה או אחסון של תוכן אישי. סעיף 2(ד) מחיל את החוק גם על ספקים שיושבים מחוץ לישראל ומשרתים משתמשים בישראל, כלומר גם על מטא, גוגל ואפל.

מה החוק מחייב את הספקים: לקבוע ולפרסם כללים ברורים לטיפול בתוכן של משתמש שנפטר, לאפשר למשתמש לבחור בין מינוי אדם שיקבל גישה לכל התוכן או לחלקו לבין חסימת גישה לחלוטין, וליידע את המשתמשים על הכללים ועל בחירתם.

מה החוק לא עושה, וכאן נמצא הפער. הוא לא קובע ברירת מחדל מחייבת. אם לא בחרתם דבר, החוק לא ממנה עבורכם יורש דיגיטלי, אלא מחזיר אתכם למדיניות הפלטפורמה. הוא גם לא כולל סנקציה מפורשת על ספק שלא מקיים אותו. ובאופן משמעותי מאוד, שירותי תקשורת בין־אישית, כמו ווטסאפ והודעות פרטיות, נשארו מחוץ לתחולה, מתוך שיקול של פרטיות הצד השני לשיחה. כלומר דווקא הארכיון שרוב המשפחות רוצות לראות הוא זה שהחוק לא נוגע בו.

בארצות הברית פועל חוק אחיד בשם RUFADAA, שאומץ במדינות רבות, והוא קובע סדר עדיפויות ברור: קודם כול מה שהמשתמש הגדיר בכלי הייעודי של הפלטפורמה, אחריו מה שנכתב בצוואה או בייפוי כוח, ורק בהיעדר שניהם תנאי השימוש. תוכן של התכתבויות פרטיות נמסר שם רק אם המשתמש הסכים לכך במפורש. ההיגיון זהה למסקנה המעשית בישראל: ההגדרה שביצעתם בפלטפורמה גוברת על כל השאר.

חוק הירושה, ואיפה הוא נעצר

חוק הירושה, התשכ"ה-1965, ממשיך לחול על העיזבון כולו. נכס דיגיטלי בעל ערך כלכלי הוא רכוש לכל דבר: דומיין, ארנק קריפטו, חשבון סליקה, ערוץ שמייצר הכנסות. הוא נכנס לעיזבון ועובר ליורשים לפי צוואה או לפי סדר היורשים על פי דין.

הבעיה מתחילה כשהנכס אינו רכוש אלא רישיון. רוב החשבונות שלכם הם רישיון שימוש אישי ולא בעלות, תנאי השימוש של רוב הפלטפורמות אוסרים העברת חשבון, וספרייה של סרטים, מוזיקה או ספרים שרכשתם היא בדרך כלל רישיון צפייה שנגמר איתכם. כאן דיני הירושה והחוזה מושכים לכיוונים הפוכים, ומשם נולד התיק הגרמני.

ההליך המעשי בישראל מתחיל בצו ירושה או בצו קיום צוואה מהרשם לענייני ירושה. בקשה מקוונת עולה 507 שקלים אגרה, ועוד 66 שקלים אגרת פרסום, סך הכול 573 שקלים. בקשה ידנית, שפתוחה רק למי שאינו מיוצג, עולה 597 שקלים אגרה. הצו ניתן בדרך כלל בתוך כ-50 יום מרגע הגשת בקשה תקינה, כולל תקופת הפרסום שמאפשרת להגיש התנגדות. אם הוגשה התנגדות, התיק עובר לבית המשפט לענייני משפחה, ואז לוחות הזמנים מתארכים משמעותית. הנתונים נכונים ל-2026.

הבנקים פועלים בשיטה אחידה למדי: עם ההודעה על הפטירה החשבון מוגבל בפעולות עד להצגת הצו, ובשלב החלוקה נדרשת חתימה של כל היורשים. בחשבון משותף עם סעיף אריכות ימים השותף שנותר בחיים יכול להמשיך לפעול, אבל זה הסדר מול הבנק ולא קביעת בעלות, והוא אינו מחליף צוואה. ביתרת חובה, היורשים נושאים בחוב עד גובה חלקם בעיזבון בלבד.

כלי שרוב המשפחות לא מכירות: הר הכסף של משרד האוצר מאפשר לאתר חשבונות בנק רדומים, קופות גמל, פנסיה וביטוחי חיים גם על שם נפטר, לפי מספר תעודת הזהות, תאריך הלידה ותאריך הפטירה. זו הדרך הזולה ביותר לגלות חשבון שאיש לא ידע עליו.

פלטפורמה מול פלטפורמה

הטבלה מסכמת את המצב כפי שהוא מופיע בדפי העזרה הרשמיים באוגוסט 2026. ההבדל המהותי הוא בין פלטפורמות שמאפשרות להגדיר מראש מי מקבל מה, לבין כאלה שמציעות למשפחה רק סגירה או הנצחה.

שירות	מה אפשר להגדיר מראש	מה מקבל מי שמונה	מה בכל זאת חסום
גוגל	מנהל חשבון לא פעיל, עד 10 אנשי קשר, המתנה של 3 עד 18 חודשים	הודעה, ולפי בחירתכם קישור להורדת סוגי נתונים שבחרתם: גימייל, דרייב, תמונות, יוטיוב	אין מסירת סיסמה ואין כניסה לחשבון עצמו
אפל	איש קשר מורשה, אפשר יותר מאחד, עם מפתח גישה	תמונות, הודעות, פתקים, קבצים וגיבויי מכשיר בחשבון	רכישות של סרטים, מוזיקה, ספרים ומנויים, וכל מה שבמחזיק המפתחות של iCloud: סיסמאות, אמצעי תשלום ומפתחות מעבר
פייסבוק	איש קשר מורשה, או הוראה למחוק את החשבון לאחר הפטירה	ניהול פרופיל מונצח: אישור בקשות חברות, נעיצת פוסט הנצחה, החלפת תמונת פרופיל ורקע, בקשת מחיקה	כניסה לחשבון, קריאת הודעות פרטיות ופרסום בשם הנפטר
אינסטגרם	אין מנגנון מינוי מראש	בקשת הנצחה או הסרה על ידי בן משפחה, בצירוף תעודת פטירה	אין גישה לחשבון ואין קריאת הודעות
מיקרוסופט	אין מנגנון מינוי מראש	פנייה של קרוב משפחה או מנהל עיזבון, בצירוף מסמכים, לקבלת תוכן או לסגירת החשבון	מיקרוסופט אינה מוסרת סיסמאות ואינה נותנת גישה חופשית לחשבון. רישיונות ומשחקים לרוב אינם ניתנים להעברה
X	אין מנגנון מינוי מראש	בקשה להשבתת החשבון בלבד, על ידי בן משפחה מדרגה ראשונה או מנהל העיזבון	לפי המדיניות הרשמית, גישה לחשבון לא תינתן לאף אחד, ללא קשר לקרבה לנפטר

עשר דקות, שלוש הגדרות

זה החלק שמחזיר את ההשקעה. שלוש ההגדרות האלה פתוחות היום ואפשר לסיים את כולן בישיבה אחת. במיקרוסופט וב-X אין מה להגדיר מראש, ושם רק מוציאים עותק בעודכם בחיים.

גוגל: מנהל חשבון לא פעיל

היכנסו לכתובת myaccount.google.com/inactive. אתם קובעים שלושה דברים. ראשית, כמה זמן של חוסר פעילות ייחשב לסימן, בטווח של 3 עד 18 חודשים. שנית, לאילו מספרי טלפון וכתובות מייל תישלח התראה, וההתראות מתחילות ב-SMS ובמייל כחודש לפני שהחשבון ייחשב לא פעיל, כדי שחופשה ארוכה לא תיצור תקלה. שלישית, את רשימת אנשי הקשר, עד 10 אנשים, ולכל אחד בנפרד אילו סוגי נתונים יוכל להוריד: גימייל, דרייב, תמונות, יוטיוב, אנשי קשר. בסוף יש מתג נפרד שמורה לגוגל למחוק את החשבון כליל אחרי שאנשי הקשר קיבלו את שלהם. אפשר לשנות או לבטל בכל רגע.

שימו לב: איש הקשר לא מקבל סיסמה ולא נכנס לחשבון, אלא מייל עם קישור להורדת חבילת נתונים. פחות ממה שמשפחות מדמיינות, ומספיק כדי להציל עשרים שנה של תמונות.

אפל: איש קשר מורשה

באייפון או באייפד: הגדרות, לחצו על השם שלכם למעלה, כניסה ואבטחה, איש קשר מורשה, הוספת איש קשר מורשה. במק: הגדרות המערכת, השם שלכם, כניסה ואבטחה, איש קשר מורשה. אפשר למנות יותר מאדם אחד, וכל אחד מהם פועל באופן עצמאי.

בסוף התהליך נוצר מפתח גישה, וזה הרכיב הקריטי. אם איש הקשר משתמש באייפון, אפשר לשלוח לו את המפתח ב-iMessage והוא נשמר אצלו בהגדרות. אם לא, הדפיסו אותו ושמרו עותק פיזי לצד יתר המסמכים החשובים. כדי לקבל גישה בפועל הוא יזדקק גם למפתח וגם לתעודת פטירה, והבקשה מוגשת דרך digital-legacy.apple.com.

מה שנפתח: תמונות, הודעות, פתקים, קבצים וגיבויי מכשיר. מה שלא נפתח: תוכן שנרכש כמו סרטים, מוזיקה, ספרים ומנויים, וגם מחזיק המפתחות של iCloud, כלומר בדיוק הסיסמאות, פרטי התשלום ומפתחות המעבר. אם נשאר מכשיר נעול, אפל יכולה במקרים מסוימים לסייע בהסרת נעילת ההפעלה, אך המכשיר יימחק ויאותחל לפני שאפשר יהיה לחבר אותו לחשבון אחר.

מטא: איש קשר מורשה או מחיקה

בפייסבוק: הגדרות, הגדרות הנצחה. שם בוחרים בין שתי אפשרויות שונות לחלוטין. האחת, מינוי איש קשר מורשה שינהל את הפרופיל המונצח. השנייה, הוראה שהחשבון יימחק לגמרי אחרי הפטירה, ואז לא יישאר דף הנצחה ולא יישאר ארכיון.

איש קשר מורשה יכול לאשר בקשות חברות, לנעוץ פוסט הנצחה בראש הפרופיל, להחליף תמונת פרופיל ורקע ולבקש מחיקה. הוא לא יכול להיכנס לחשבון, לקרוא הודעות פרטיות או לפרסם בשם הנפטר. אם לא מונה איש קשר, בן משפחה מדרגה ראשונה או נציג חוקי יכול לבקש הנצחה או מחיקה בטופס ייעודי, בצירוף תעודת פטירה והוכחת קרבה.

מיקרוסופט ו-X: מה שאפשר, ולא יותר

במיקרוסופט אין מנגנון מינוי מראש. הדרך היחידה היא פנייה של קרוב משפחה, מנהל עיזבון או מי שמונה בצו בית משפט, בצירוף תעודת פטירה, תעודה מזהה של הפונה, הוכחת קרבה ומסמכי ניהול העיזבון. מיקרוסופט מציינת במפורש שאינה מוסרת סיסמאות ואינה מעניקה גישה חופשית לחשבון. ב-X המדיניות ישירה עוד יותר: בן משפחה מדרגה ראשונה או מי שמוסמך לפעול בשם העיזבון יכול לבקש השבתה של החשבון, לאחר הגשת פרטי הנפטר, צילום תעודה מזהה ותעודת פטירה. גישה לחשבון עצמו לא תינתן לאף אחד.

המסקנה זהה בשניהם. אם יש שם משהו שחשוב לכם שיישרד, הוציאו עותק היום לתיקייה שהמשפחה תדע למצוא.

סיסמאות: איך מעבירים בלי לסכן את עצמכם עכשיו

כאן נכשלים הכי הרבה, ולשני הכיוונים. יש מי שכותב את כל הסיסמאות בפנקס ליד המחשב, ויש מי שלא מספר לאיש כלום ומשאיר את המשפחה מול קיר.

העיקרון הפשוט: אל תעבירו סיסמאות. העבירו את המפתח לכספת, בתנאים שאתם קובעים. מנהלי סיסמאות תומכים בזה מובנית. בביטוורדן יש מנגנון גישת חירום: אתם ממנים איש קשר מהימן, בוחרים בין הרשאת צפייה, שמאפשרת לו לראות את פריטי הכספת, לבין הרשאת השתלטות, שמאפשרת לו לקבוע סיסמה ראשית חדשה, וקובעים תקופת המתנה. כשהוא מגיש בקשה אתם מקבלים התראה, ואם לא סירבתם עד תום ההמתנה הגישה נפתחת אוטומטית. התכונה שמורה שם למשתמשי פרימיום ולחברי חשבונות משפחה או ארגון, ואינה קיימת בחשבון החינמי.

אם אתם לא רוצים להסתמך על ספק אחד, יש חלופה אנלוגית שעובדת. כתבו על דף אחד את הסיסמה הראשית של מנהל הסיסמאות ואת קוד השחזור, סגרו אותו במעטפה, וכתבו על המעטפה למי היא מיועדת ומתי לפתוח. שמרו אותה עם מסמכי הצוואה. הסיכון שנוסף כאן הוא פיזי בלבד, ונשלט בקלות רבה יותר מהסיכון של אובדן מוחלט. מה שאסור: לרשום סיסמאות בגוף הצוואה. הצוואה מוגשת בהליך שמתפרסם, וסיסמה שנכתבה בה הופכת גלויה. מלבד זאת, סיסמאות משתנות והצוואה לא.

שתי נקודות עיוורון נפוצות. הראשונה, קוד הכניסה למכשיר עצמו. אייפון או אנדרואיד נעולים בקוד שאיש לא יודע הם מכשול שלעיתים לא ניתן לעקוף בלי מחיקה מלאה. השנייה, אימות דו־שלבי שמופנה לטלפון שיושבת. הקו מתנתק, המספר חוזר למאגר, וכל החשבונות שתלויים בו יינעלו. שמרו את קודי הגיבוי החד־פעמיים באותה מעטפה.

קריפטו: המקרה שאין בו דרך אחורה

בכל שאר הקטגוריות יש גורם שאפשר לפנות אליו. בקריפטו בארנק אישי אין. מי שמחזיק מפתח פרטי או ביטוי סיד בארנק שהוא שולט בו לבדו, ולא השאיר דרך להעביר את המידע, לוקח את הכסף איתו במובן המילולי.

ההיקף לא תיאורטי. הערכות מ-2026 מציבות את כמות הביטקוין שאבדה לצמיתות בין 2.3 ל-4 מיליון מטבעות, כלומר בין 11 ל-19 אחוזים מתקרת ההיצע של 21 מיליון. סקירה מאפריל 2026 מצאה כ-5.6 מיליון ביטקוין שלא זזו יותר מעשור. הגורמים המרכזיים: מפתחות שנשכחו, חומרה שנזרקה, ובהם המקרה המפורסם של דיסק קשיח עם 8,000 ביטקוין שהושלך למזבלה, ופטירות בלי תכנון המשכיות. סקר משנת 2020 מצא שכ-90 אחוזים ממחזיקי הקריפטו מוטרדים ממה שיקרה לנכסיהם אחרי מותם, אבל רק חלק קטן הסדיר משהו בפועל.

מה עושים בפועל. אם ההחזקה היא בבורסה או בחברה מפוקחת, ההליך דומה לבנק: צו ירושה, זיהוי היורשים והעברה. בארנק אישי צריך להפריד בין שני דברים. את קיום הנכס מתעדים במקום אחד: איזה ארנק, איזה סוג, איפה החומרה נמצאת פיזית. את המפתח עצמו שומרים במקום אחר לגמרי. שיטה נפוצה היא לפצל את ביטוי הסיד לשניים או שלושה חלקים שנשמרים בנפרד, כך שאף חלק בודד אינו שימושי לגנב, אבל צריך שלפחות שני אנשים ידעו שקיימת חלוקה כזאת ואיפה כל חלק. חלוקה שאיש לא יודע עליה גרועה מאי חלוקה.

ועוד דבר, פשוט אך קריטי: כתבו בדף התיעוד שהארנק קיים ומה בערך הסכום. יורשים שאינם יודעים בכלל שיש קריפטו לא יחפשו אותו, וגם צו ירושה לא יגלה להם.

נכסים דיגיטליים שיש להם מחיר

ליד החשבונות האישיים יש קטגוריה שלמה שמתנהגת כמו רכוש עסקי לכל דבר, וכאן הפער בין החוק למציאות הכי יקר.

• שמות מתחם. דומיין הוא זכות שימוש מתחדשת מול רשם. אם הכרטיס שמשלם את החידוש שייך לחשבון שהוקפא, הדומיין יפוג לפני שמישהו יבחין, ואתר עסקי או כתובת מייל בת עשור ייעלמו בגלל תשלום שנתי קטן.
• ערוצי יוטיוב, דפים וחשבונות עם קהל. הם מייצרים הכנסה ולכן הם נכס, אבל הגישה אליהם היא חשבונית. הפתרון הוא לא לחכות לירושה אלא להגדיר מראש בעלים או מנהל נוסף עם הרשאות מלאות.
• חשבונות סליקה וארנקים. יתרה בחשבון סליקה או בארנק דיגיטלי היא כסף בעיזבון, ובלתי נראית לחלוטין אם אין רישום שהחשבון קיים.
• מנויים שממשיכים לחייב. אחסון בענן, שירותי תוכן ותוכנות ממשיכים לרוץ אחרי הפטירה, ולעיתים קרובות עוד חודשים עד ששמים לב.
• תוכן שאתם היוצרים שלו. זכויות יוצרים ביצירה עוברות בירושה גם כשהחשבון שבו היא מאוחסנת לא עובר. שני הדברים נפרדים, וכדאי שהיצירה תישמר גם מחוץ לפלטפורמה.

מה כותבים בצוואה, ומה לא

הצוואה היא המקום להצהיר על בעלות ועל כוונה, לא מאגר טכני. כותבים בה מי יורש נכסים דיגיטליים בעלי ערך כלכלי, ומזכירים אותם בשמם: הדומיין, הערוץ, ארנק הקריפטו, חשבון הסליקה. כותבים בה מינוי של אדם שאחראי לטפל בחשבונות הדיגיטליים, גם אם הוא לא היורש היחיד. כותבים בה הצהרת רצון ברורה לגבי תוכן אישי, למשל שהתמונות יימסרו למשפחה אך ההתכתבויות יימחקו. ומציינים בה היכן נמצא מסמך הנכסים הדיגיטליים ואיפה שמורות דרכי הגישה, בלי לפרט אותן.

מה שלא נכנס לצוואה: סיסמאות, ביטויי סיד, קודי אימות וכל פרט שמשתנה כל כמה חודשים. הצוואה היא מסמך שמוגש בהליך, וכל מה שכתוב בה עלול להיחשף. הרשימה הטכנית חיה במסמך נפרד שמעדכנים פעם בשנה, והצוואה רק מפנה אליו.

מתי עורך דין באמת משנה את התוצאה: כשיש עסק פעיל שממשיך לרוץ, כשנכס דיגיטלי מייצר הכנסה שוטפת שצריך להמשיך לגבות, כשיש יורשים בחו"ל, וכשצפויה מחלוקת בין יורשים. שם ניסוח מדויק חוסך התדיינות ארוכה. במשפחה גרעינית עם רשימת חשבונות סטנדרטית, המסלולים המובנים אצל גוגל, אפל ומטא יעשו את רוב העבודה.

צ'קליסט להורים מבוגרים

אם אתם הילדים הבוגרים והנושא לא נעים להעלות, יש דרך לפתוח את השיחה בלי לדבר על מוות: לדבר על תקלה. מה קורה אם הטלפון נגנב, אם החשבון ננעל, אם צריך להגיע למסמך דחוף. התשובות זהות.

• לאתר את כתובת המייל הראשית. זו התשתית שממנה מתבצעים כל השחזורים.
• לוודא שמישהו נוסף יודע את קוד המכשיר, או לפחות יודע איפה הוא רשום.
• לוודא שהטלפון שמקבל את קודי האימות הוא טלפון שמישהו יוכל להגיע אליו.
• להגדיר מנהל חשבון לא פעיל בגוגל ואיש קשר מורשה באפל. שניהם יחד, פחות מרבע שעה.
• לבחור בפייסבוק בין איש קשר מורשה לבין מחיקה. אי בחירה היא ברירת מחדל שאיש לא בחר.
• לרשום על דף אחד את החשבונות שיש להם ערך כספי או רגשי, בלי סיסמאות.
• לבדוק אילו מנויים מחויבים באופן שוטף ומאיזה כרטיס.
• לבדוק בהר הכסף אם יש חשבונות או פוליסות ששכחו מהם. אפשר כבר עכשיו, בחיים.
• לקבוע תזכורת שנתית לעדכן את הדף. רשימה בת חמש שנים שווה מעט מאוד.